הערות המנהלת לתזכיר הצעת חוק הקרינה המייננת – נובמבר 2015

במהלך 2015 הפיץ המשרד להגנת הסביבה הצעת חוק הקרינה המייננת. החוק, הקובע הוראות המתייחסות למכלול ההיבטים הקשורים להסדרת תחום הקרינה המייננת, הן מבחינה מקצועית והן מבחינה מנהלית, אמור להחליף את ההסדרה הנוכחית המתבצעת על פי תקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם), התש”ם-1980.

 

“הצבת מדינת ישראל בשורה אחת עם המדינות המתקדמות בעולם מבחינת ההסדרה והפיקוח על תחום הקרינה המייננת” בהתבסס “על מסמך כללים לדרישות בטיחות של הסוכנות הבין לאומית לאנרגיה אטומית (IAEA), העוסקים בהסדרת מסגרת הבטיחות בחקיקה ותקינה של מדינות” כנאמר בתזכיר החוק, היא מטרה ראויה ביותר. דא עקא שהצעת החוק אינה תואמת כלל וכלל את התקן הבינלאומי להגנה מקרינה המבוסס על אותו מסמך, והשוני בין החוק הזה והתקן הבינלאומי רב מן הדמיון.

 

מעיון בהצעת החוק עולה כי גלום בה איום משמעותי על ההסדרה האופטימלית של האפר לתועלת המשק והחברה, משום שהיא יוצרת את המסגרת הרגולטורית המאפשרת הוראות מסוג זה שניתנה ע”י הממונה על הקרינה הסביבתית להקצות כמעט את כל האפר לתעשיית הצמנט על חשבון כלל השימושים האחרים. בכוחה של הוראה אשר כזו לשבש לחלוטין את מנגנוני השוק, המהווים תנאי הכרחי לניצול האופטימלי של האפר באופן המאפשר הפעלה רציפה ואמינה של תחנות הכח הפחמיות, וכן לגרום לנזקים כלכליים כבדים למשק. זאת ללא הצדקה ראויה מנקודת המבט של ההגנה מקרינה ובניגוד לעקרונות התקן הבינלאומי.

 

ביטול הוראת הממונה על הקרינה הסביבתית להעדיף צמנט על פני בטון כיעד לאפר פחם ובחינת חלופות משפטיות אחרות להוצאתה מחדש – מאי 2016

בתאריך 18.5.16, לאחר דיונים ממושכים במסגרות שונות, הודיע הממונה על הקרינה הסביבתית על ביטול הוראתו מיום 21.12.14, אולם בד בבד הבהיר כי הוא בוחן חלופות משפטיות אחרות להוצאת הוראה דומה, בהן תקנות רישוי עסקים (סילוק פסולת חומרים מסוכנים) תשנ”א – 1990. עוד קודם לכן הודיע משרד הגנת הסביבה כי הוא בוחן בנוסף לחלופה זו גם את תקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם) תש”מ – 1980.

 

מנהלת אפר הפחם מתנגדת באופן נחרץ ומכל וכל לפיקוח על השימוש באפר פחם באמצעות חלופות אלה, שאינן אלא “אותה הגברת בשינוי אדרת”, כדוגמת השימוש השגוי בתקנות חומ”ס (סילוק פסולת רדיואקטיבית) – תשס”ב 2002.

 

יובהר כי שינוי האכסניה הרגולטורית אין בו כדי לשנות את המהות הסביבתית של אפר פחם – אפר פחם איננו חומר מסוכן בשימושיו בכל היבט סביבתי ואין להחיל עליו פיקוח החורג מהתנאים להסדרת השימושים שהומלצו ע”י הצוותים המקצועיים-מדעיים לאפר פחם ואשר אומצו ע”י גורמי הרישוי לרבות משרד הגה”ס.

לעיון במסמך העמדה של המנהלת

שדרוג התנאים הסביבתיים לשימושי אפר פחם בקרקע – סלילה, תשתיות וחקלאות – דצמבר 2015

התנאים הסביבתיים לשימוש באפר פחם מרחף ביישומי קרקע שונים בסלילת כבישים, במילוי תשתיות וכתוסף לקרקע ליעודים חקלאיים, נקבעו ע”י המשרד להגנת הסביבה בשנת 1998 בהמלצת מנהלת אפר הפחם בהתבסס על סיכום הועדה מקצועית-מדעית לאפר פחם של המנהלת. התנאים נקבעו בהנחות מחמירות על פוטנציאל הסיכון הגלום בשימושים אלה לסביבה. הנחות אלו, היו בלתי נמנעות במצב הידע שהיה בידינו בעת ניסוח התנאים באשר לתהליכים המתרחשים באפר ובסביבתו.

 

בהמלצת הועדה יזמה המנהלת מהלך מחקרי מעמיק במגמה ליצור בסיס ידע לניסוח תנאים המשקפים נכון יותר את הסיכונים האמיתיים מחד גיסא ופותחים מרחב תמרון רחב יותר ליישומים מאידך גיסא, תוך הבחנה בין אפר מרחף לתחתית. ממצאי המחקרים וההערכות הסביבתיות הנגזרות מהם בשימושי האפר הוצגו ונדונו בשלוש סדנאות בינלאומיות שהתקיימו ביוזמת המנהלת בשנים 2005, 2009 ו- 2012.

 

הצוות המקצועי-מדעי (מזהמים) של המנהלת סיכם את לקחי המחקר וגיבש, בעקבות דיוני סדנאות 2009 ו- 2012, המלצה למערך תנאים סביבתיים ביישומי אפר בתשתיות ובחקלאות הכולל את הפרקים הבאים:

 

 

לעיון “שדרוג התנאים הסביבתיים לשימושי אפר פחם בקרקע – סלילה, תשתיות וחקלאות”

תנאים סביבתיים ליישומי אפר פחם בסלילה ובתשתיות – דצמבר 2015

התנאים הסביבתיים ליישומי אפר בסלילה ובתשתיות מבחינים בין אפר מרחף לאפר תחתית ובין רמות הרגישות של מי התהום באזור היישום. בעוד שהתנאים הנוכחיים מאפשרים שימוש באפר מרחף ללא מגבלות באזורי רגישות ג’ בלבד ומחייבים הערכה הידרוגיאולוגית נקודתית בכל אתר באזורים האחרים, התנאים המשודרגים קובעים תנאי סף באזורי הרגישות הגבוהה יותר ומבחינים בין היישומים – מילוי מבני בסוללות כביש, טיוב קרקע לתשתית ומילוי בתשתיות. התנאים לאפר תחתית מקלים כמובן מאלה של האפר המרחף.

 

לעיון “תנאים סביבתיים ליישומי אפר בסלילה ובתשתיות”

תנאים סביבתיים ליישומי אפר פחם בחקלאות – דצמבר 2015

התנאים הסביבתיים ליישומי אפר פחם בחקלאות מבחינים בין אפר מרחף המשמש להשבחת קרקע לאפר תחתית המשמש כמצע גידול צמחים. בעוד שהתנאים הקיימים מחייבים חקירה נקודתית של השפעת כל יישום הן על הסביבה והן על התוצרת החקלאית, התנאים המשודרגים לאפר מרחף קובעים תנאי סף בהסתמך על נוסחת מסיסות בתנאי סביבה ידועים שפותחה למטרה זו. בכל מקרה נדרש אישור רשות המזון ביישום אפר בגידולים למאכל אדם.

 

לעיון “תנאים סביבתיים ליישומי אפר בחקלאות”

נהלי ניטור מזהמים באפר מרחף – פברואר 2012

נוהל הניטור הנוכחי מתבסס על שיטת הבדיקה TCLP של EPA הבוחן את מסיסות יסודות הקורט בסביבה חומצית. נוהל הניטור המשודרג מתבסס על פרוצדורות הבדיקה הנקוטות בדירקטיבות האירופיות הבוחנות את מסיסות היסודות במים מזוקקים המדמים טוב יותר את הסביבה הטבעית המאפיינת את ישראל. כמו כן מבחינים הנהלים באופי היישום ובאפיון סביבתו.

 

לעיון “נוהל ניטור יסודות קורט באפר פחם”

הוראת הממונה על הקרינה הסביבתית להעדיף צמנט על פני בטון כיעד לאפר פחם – מבוא

לעיון בפרק המבוא

הוראת הממונה על הקרינה הסביבתית להעדיף צמנט על פני בטון כיעד לאפר פחם – בחינת ההיבט הערכי

לעיון בפרק בחינת ההיבט הערכי

הוראת הממונה על הקרינה הסביבתית להעדיף צמנט על פני בטון כיעד לאפר פחם – בחינת ההיבט הסביבתי

לעיון בפרק בחינת ההיבט הסביבתי

הוראת הממונה על הקרינה הסביבתית להעדיף צמנט על פני בטון כיעד לאפר פחם – בחינת ההיבט הרגולטורי

לעיון בפרק בחינת ההיבט הרגולטורי