
השימוש באפר פחם ליעודים חקלאיים ידוע ומיושם בעולם מזה שנים רבות. אפר פחם משמש לטיוב קרקעות לחקלאות (הורדת חומציות קרקעות כתוצאה מבסיסיות האפר המרחף) ולשיקום סביבתי (השבת קרקע בתערובת עם אפר מרחף ותחתית בשטחים פגועים כמצע לצמחיה טבעית). התועלת הפוטנציאלית בניצול האפר בשימושים חקלאיים נובע הן מהמאפיינים הכימיים שלו (למשל זמינות מסוימת של יסודות הזנה לצמחים; שיפור מבני של קרקעות כתוצאה מהפעילות הפוצולנית של האפר המרחף, ריכוז סידן גבוה יחסית) והן מהמאפיינים הפיזיקליים (למשל מבנה נקבובי של אפר התחתית המאפשר תאחיזת מים ואוורור בית השורשים; שיפור תאחיזת מים בקרקע חולית בזכות דקיקות הגרגר של האפר המרחף).
באמצעות המחלקה לקרקע ומים בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית מתנהל מאז סוף שנות השמונים מחקר ופיתוח ייחודי ברמה עולמית בניצול המקטע הגס של אפר התחתית כמצע לגידול צמחים. בסוף שנות התשעים החל פיתוח השימוש באפר תחתית דק כרפד לבעלי חיים - בקר ועופות, במעורבות המכון למדעי הקרקע, המים והסביבה במרכז וולקני לחקר החקלאות, המחלקה לעופות בפקולטה לחקלאות ושה"מ, שירות ההדרכה והמקצוע במשרד החקלאות ומתחילת העשור מתבצע באמצעות המכון למדעי הקרקע, המים והסביבה במרכז וולקני לחקר החקלאות, מחקר לשיפור תכונות של קרקעות חקלאיות בעזרת אפר מרחף.
בזכות תכונות אלה משיאים הגידולים תנובות גבוהות ואיכותיות בהשוואה למצעים הנפוצים האחרים. ניצול אפר הפחם למטרה זו תורם לסביבה במניעת הצורך לכריית חומרי מצע מן הטבע כדוגמת טוף או פרלייט (מחצב המותפח בתהליך תעשייתי). עבודות שנעשו בהנחיית פרופ' יונה חן מהפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, בנושא "אפיון כימי ופיזיקלי של סוגי אפר פחם תחתי מנופה ופיתוח השימוש בו כמצע לגידול צמחים" (אפיון כימי ופיזיקלי של אפר תחתית לגידול צמחים ) שימשו כבסיס לפיתוח זה. ניסויי שדה נערכו עם אפר תחתית בחממות ובבתי גידול במרכזי מו"פ (מחקר ופיתוח) חקלאיים, כמצע לגידול עירית (מו"פ בקעת בית שאן- שימוש באפר פחם כמצע לגידול עירית ) ופלפל (מו"פ בקעת הירדן - השפעת סוג המצע וצורת המארז על היבול והאיכות של פלפל חממה ) וכן בחלקות מסחריות אחדות בערבה, בבקעה, בבשור ובהר הנגב, במגוון גידולים (מלון, פלפל, מלפפון, עגבניה ועוד).
בדיקות שבוצעו בהנחיית שרות המזון במשרד הבריאות להערכת תכולת מתכות כבדות ויסודות רדיואקטיביים ביבולים המתקבלים על מצע אפר תחתית מצביעות על ערכים נמוכים מאד, בחלקם נמוכים מסף הרגישות של מכשירי המדידה, העומדים בדרישות בריאות הציבור. בהתבסס על ממצאי בדיקות אלו אישר שירות המזון את השימוש באפר פחם כמצע גידול לכל גידולי המזון החד-שנתיים (אישור שרות המזון ). אישור שרות המזון לגידולים רב שנתיים יינתן בהצטבר מידע מספק מבדיקות מתמשכות לאורך שנים אחדות, אולם הממצאים עד כה מצביעים על ריכוזים דומים.
בהתבסס על מחקרים שהוכיחו כי אפר תחתית הינו חומר אינרטי, דהיינו אינו משחרר מזהמים העלולים לפגוע באיכות מי תהום המיועדים לשתייה, אישרה נציבות המים את השימוש בו כמצע חקלאי (אישור נציבות המים ).
להשלמת בחינת ההיבטים הסביבתיים של השימוש באפר תחתית כמצע גידול צמחים, התבצעה הערכה של סיכוני חשיפת בני אדם השוהים בסביבתו לקרינה ולאבק ונמצא כי סיכונים אלה זניחים.
בהתבסס על ממצאי המחקרים וההערכות הסביבתיות-בריאותיות הנגזרות מהם נתן המשרד להגנת הסביבה אישורו לשימוש באפר תחתית כמצע גידול צמחים עונתיים ולגינון (אישור המשרד להגנת הסביבה ).
במסגרת ניסויים המתנהלים בהנחיית דר' ישראל יוסלביץ' מהמחלקה לעופות בשה"מ, נבחן ניצול אפר התחתית כתחליף לרפד הנסורת הרגיל בלול פטם נסיוני בקיבוץ גזית, ובלולים מסחריים בשבי ציון (פטם) ובמולדת (רבייה כבדה) וכן בלול מטילות במושב בוסתן הגליל. בלול הפטם התקבלו עד כה תוצאות טובות במונחי תפוקה, בריאות ומזיקים, אף כי התגלו בעיות אחדות בהסתגלות האפרוחים בימיהם הראשונים ובהתרוממות אבק במחצית הראשונה של מחזור הפטם. בלול המטילות התקבלו תוצאות שעל פיהן האפר תורם להקטנת חלחול המזהמים לקרקע, לעלייה בספיגת הנוזלים ולהפחתת ריכוזי הניטרטים והכלורידים בלשלשת (המכילה את הפרשות העופות).
בבדיקות שנעשו בהנחיית שרות המזון במשרד הבריאות, נבדקו ריכוזי מתכות ויסודות רדיואקטיביים בחלב פרות וברקמות של פרות ותרנגולות שרבצו על מצע אפר הפחם. הריכוזים שהתקבלו נמוכים מהערכים המירביים המותרים על פי דרישות רשות המזון במשרד הבריאות, והם דומים לריכוזים שהתקבלו בתוצרים שפורטו לעיל, אך שגודלו על מצעים נטולי אפר.
בבדיקת זבל פרות מעורב באפר פחם תחתית ששימש כרפד במרבץ רפת בקיבוץ שער העמקים, אשר בוצעה ע"י פרופ' רמי קרן מהמכון למדעי הקרקע, המים והסביבה במרכז וולקני, נמצא כי ריכוזי כל מתכות הקורט בתשטיפים היו נמוכים באופן משמעותי מריכוזי הסף המומלצים לאיסור השימוש במי קולחים להשקייה מעל אקוויפר החוף, למעט בורון, שרובו נתרם מהפרשות הפרה העשירות ביסוד זה.
ניצול אפר פחם מרחף להשבחת קרקעות המשמשות לחקלאות ידוע ונפוץ בעולם ומתועד בפרסומים מדעיים ויישומיים לרוב. היישומים הנפוצים מתמקדים בעיקר בהקטנת חומציות קרקעות, יישום שאינו רלוונטי לארץ, המאופיינת בקרקעות גיריות במרבית אזוריה. היעודים המקומיים מתמקדים ביישומים התורמים ישירות לגידול, למשל על ידי שיפור מבנה הקרקע או בתרומת יסודות מזון; בשימור הפוריות העתידית של הקרקע, למשל ע"י מניעת סחף; או בהחלפת תוספים או פעילות חקלאית אחרת תוך חסכון בעלויות או מניעת פגיעה סביבתית, למשל, בהקטנת השימוש בחומרי הדברה. כל זאת תוך שמירת מאזן חיובי של עלות- תועלת הן מההיבט הכלכלי והן מההיבט הסביבתי.
בחינת היישום בארץ החלה ב- 2003, במסגרת תוכנית מחקר המתבססת על סקירת ספרות מקדימה והיא עדיין נמשכת. הבחינה כוללת מחקר סינון מעבדתי וסדרת ניסויי מעבדה ושדה בהנחיית פרופ' אורי מינגלגרין ודר' פנחס פיין מהמכון למדעי הקרקע, המים והסביבה.
עבודה זו עוסקת בכיווני הפיתוח הבאים:בוצת שפכים עירונית (Municipal Sewage Sludge) היא מוצר לוואי מתהליך הטיהור במתקן טיהור שפכים (מט"ש). הבוצה מורכבת בעיקר מחומר אורגני, אך מכילה גם מתכות כבדות ופתוגנים - חיידקים גורמי מחלות. הבוצה מסולקת ממתקן הטיהור במצב נוזלי ועוברת לפני סילוקה תהליכי הסמכה, סחיטה וייצוב (איכול אנאירובי או אירובי, להקטנת ריכוז חומרים אורגנים נדיפים ופתוגנים). אם הבוצה היא באיכות טובה (כלומר ריכוז החומרים המזיקים בה עומד בתקן הנדרש), ניתן לייצב אותה בעזרת מוספים אלקאליים (הגורמים להתחממות לטמפרטורת פיסטור המשמידה את הפתוגנים) ומלאנים (המגדילים את אחוז המוצקים לקבלת חומר פריך נוח לפיזור. הבוצה המיוצבת ניתנת לשימוש כדשן משום שהיא עשירה בחומר אורגני וביסודות הזנה לצמחים.
בעקבות הנחיות המשרד להגנת הסביבה להפסיק את הזרמת בוצת השפכים של השפד"ן לים, נבחן ניצול אפר פחם מרחף בתערובת עם סיד בייצוב הבוצה (במס"א) בטכנולוגיית N-VIRO. בטכנולוגיה זו נעשה שימוש בתוספים אלקליים לחיטוי הבוצה מפתוגנים (חיידקים, פטריות, זרעי עשבים וכו') ע"י פיסטור כתוצאה מהעלאת הטמפ' ורמת ה- pH. שיטת ה - N-VIRO מביאה את הבוצה לרמת סוג א' (מותרת לשימוש כתוסף לקרקע בגידולי מאכל לבני אדם). בבדיקות מעבדה שנערכו בצמחים שגודלו על תערובות אפר מרחף ובוצה לא נתגלו חריגות בריכוזי המתכות הכבדות, וכל התערובות עמדו בדרישות בוצה סוג א'.
ממצאי עבודה זו מוצגים בדו"ח המחקר של דר' פנחס פיין וחובריו מהמכון למדעי הקרקע, המים והסביבה, מרכז וולקני. במחקר המשך אמורה הבמס"א להיבחן בגידולי שדה בהיקף מסחרי בבקרה מקצועית של אנשי מכון וולקני.