סביבה וגהות אודות

רקע | שאלות ותשובות

שריפת פחם יכולה באופן תיאורטי לגרום להיווצרות מזהמים אורגאניים יציבים POP - Persistent Organic Pollutants כדוגמת דיאוקסינים, פוראנים ותרכובות PAH - Polycyclic Aromatic Hydrocarbon. עם זאת בטכנולוגיה הנקוטה בתחנות הכח הפחמיות המודרניות הכוללת טחינת הפחם לחלקיקים דקים עד מאד, משך שהייה קצר של החלקיקים בדוד ויחס דלק - אוויר אופטימלי, מבטיחים שריפה כמעט מושלמת המונעת היוצרות מזהמים כאלה והצטברותם באפר בריכוזים מסוכנים. ואמנם ממצאי בדיקות שנערכו באפרים במקומות שונים בעולם (אירופה, ארה"ב, אוסטרליה) ואשר התקבלו במנהלת אפר הפחם מאששים הערכה זו.
מנהלת אפר הפחם לקחה על עצמה, לבקשת המשרד להגנת הסביבה, לחקור תופעה זו באפר הפחם הישראלי.
דוגמאות אפר פחם אחדות נדגמו בתחנות הכח לפי תוכנית שהוכנה ע"י הצוות המקצועי-מדעי (מזהמים) של מנהלת אפר פחם בהתייעצות עם המדען הראשי של המשרד להגנת הסביבה ונמסרו לבדיקה במעבדת TAUW בהולנד.

להלן עיקרי סיכום דו"ח הבדיקות1

  1. הרמה הכוללת הניתנת למדידה של דיאוקסינים ופוראנים באפר הישראלי נמוכה ביותר ונמצאת בתחום
    0 - 0.78 ng I-TEQ/kg. הגבול העליון, בהנחה שהריכוזים שאינם ניתנים למדידה הם ברמת סף הגילוי של המכשירים, הוא בתחום 2<0.42 - <1.11 ng I-TEQ/kg .
  2. הריכוזים הניתנים למדידה של PAH באפר הישראלי נמוכים ונמצאים בתחום 0.02 - 1 mg/kg
    PAH מסרטנים נמצאו רק ב- 4 מתוך 8 דגימות האפר בריכוז כולל של <0.28 mg/kg ריכוז PAH באפר תחתית גבוה מזה שבאפר מרחף.
  3. ממצאים אלה דומים לממצאים שהתקבלו באפר הולנדי. בהולנד, הואיל ואפר פחם מרחף ותחתית משמשים כחומרי בנייה עליהם לעמוד בדרישות התקן שנקבע לחומרים כאלה: ריכוז כלל PAH נמוך מ 350 mg/kg.
  4. הסיבות לשיעור הנמוך של דיאוקסינים באפר הפחם מקורן בשריפה המלאה והמהירה בדודי השרפה בתחנות הכח הפחמיות המודרניות המונעת היוצרות פיח (שהוא בעל מבנה פחמי המתאים ליצירת דיאוקסינים) ובנוכחות SO3 (המתקבל מ- SO2) הבולם יצירת דיאוקסינים גם בטמפרטורות הנמוכות באזור התקררות הגזים ביציאה מן הדוודים.
  5. תנאי השריפה בתחנות הכח הפחמיות (טמפרטורה גבוהה, משך שהייה קצר, יחס דלק/אויר) גורמים להמרת כמעט כל הפחמן לפחמן דו-חמצני ומונעים בכך היוצרות ריכוזים משמעותיים של תרכובות PAH.
Dr. Ruud Meij, KEMA - POPs in Israeli Coal Ash, 22.2.06 1
2בבדיקות שנערכו בקרקעות חקלאיות במקומות שונים בעולם נמצאו ריכוזים עד 30 ng I-TEQ/kg. הקריטריון האירופאי לריכוז דיאוקסינים מירבי מותר בבוצות ביישומי קרקע הוא 100 ng I-TEQ/kg .
3התקן הישראלי קובע ערך מירבי של 40 mg/kg PAH בקרקע חקלאית.