
התנאים הסביבתיים לשימוש באפר פחם מרחף בסלילת כבישים ושימושים דומים נקבעו בהנחת המקרה המחמיר של המסה מירבית של המזהמים באפר, שטיפתם מסוללת האפר, מעברם המיידי בקרקע והצטברותם במי התהום בפוטנציאל הכמותי המלא של האפר המצוי בסוללה. הנחה זו, שהיא מחמירה בעליל לדעת כל המומחים, היתה בלתי נמנעת במצב הידע שהיה בידינו בעת ניסוח התנאים בהעדר הבנה מלאה של תהליכים וכלי מדידה בשלים במישורים אחדים:
התנאים הסביבתיים המגבילים שימוש באפר פחם בתשתיות לאזורי רגישות מי תהום ג' (העדר מי תהום או קיום שכבת מגן אטימה) נוסחו על רקע ההערכה המחמירה הנ"ל ע"י הועדה המקצועית-מדעית בעקבות חקירה ראשונית של פוטנציאל שטיפת המזהמים מהאפר בסביבה וירטואלית קיצונית כמוגדר במבחן TCLP של USEPA כברירת מחדל.
בהמלצת הועדה הוחל במהלך מחקרי מעמיק במגמה ליצור בסיס ידע לניסוח תנאים המשקפים נכון יותר את הסיכונים האמיתיים ופותחים מרחב תמרון רחב יותר ליישומים.
עד עתה נחקרו על ידנו הסוגיות השונות במסגרת העבודות שלהלן (דו"חות מסכמים מצויים בספריית מנהלת אפר פחם):
עם השנים נצבר בסיס נתונים רחב על המסת מזהמים באפר מרחף למקורותיו בשיטות שטיפה שונות, בכללן TCLP של USEPA שאומצה כשיטה הרגורלטורית לשימושי אפר פחם בישראל. זה שנים אחדות נבחן יישום שיטת השטיפה האירופאית (בגרסתה הישראלית), המשקפת את המציאות טוב מהאחרות. במסגרת זו נערכו במקביל במכון הגיאולוגי ובמכון המחקר ההולנדי ECN בדיקות אפיון (Characterization) בשיטה זו של בדוגמאות אפר ישראלי מהמקורות העיקריים, במטרה לאמץ אותה ככלי יסוד באפיון סביבתי של אפר ממקורות שונים. ממצאי השיטה האירופאית מאפשרים הרצת מודל הערכת סיכונים בטווח ארוך שפותח ב- ECN.
ממצאי המחקרים וההערכות הסביבתיות הנגזרות מהן בשימושי האפר הוצגו ונדונו בשתי סדנאות בינלאומיות שהתקיימו ביוזמת המנהלת בשנים 2005 ו- 2009.
הכנת מסמך מסכם לאפיון הסביבתי (שטיפת מזהמים) של אפר הפחם והערכת סיכוני האמת הכרוכים בשימושיו בסלילה, בתשתיות ובקרקע, לגיבוש הצעה לתנאים סביבתיים לשימושים אלה המשקפים את הסיכונים הריאליים הגלומים בהם. נראה כי הידע שנצבר בידינו מהווה מסד רחב המאפשר הכנת המסמך המתוכנן. השערת המוצא היא כי בהתבסס על ממצאי המחקרים בישראל ובעולם, תאפשר ההצעה מרחבי תמרון גדולים יותר ברישוי השימוש באפר ותקל על ניהול עודפי האפר בתקופות של עודף היצע.
המנהלת השלימה ניסוי הצעה לתנאים הסביבתיים המתבססת על לקחי סדנת 2009 ומזמינה את הציבור לעיין בה ולהעיר לתכניה במסגרת במת הדיונים הפתוחים שלה "משוב אפר".
תהליך תקינת הקרינה ממוצרי בנייה בישראל, שהוא קריטי ליישום השימוש באפר פחם במוצרי בנייה בכלל ובבטונים בפרט, נוהל עד כה באופן הנתון למחלוקת הן במישור המקצועי, הן במישור המנהלי - ציבורי.
מנהלת אפר פחם, המודעת לכך שהשימוש העיקרי הישים של אפר פחם הוא כחומר גלם במוצרי בנייה, לא הרשתה לעצמה לעמוד מנגד ונקטה צעדים להבטיח איזון הגיוני סוציו-אקונומי בין המטרות המנוגדות, הראויות כל אחת לעצמה, לאמור: מחזור מועיל וכלכלי של אפר פחם, מצד אחד ושמירה על רמה התואמת סיכון בריאותי נמוך המוגדר כסביר (acceptable) ע"י הגופים המקצועיים הבינלאומיים והמוצדק בשיקולים חברתיים-כלכליים כוללים, מצד שני.
השוואה כלכלית של עלות מניעת התחלואה הנגרמת מהחשיפה לקרינה כנגד התועלת הנמנעת מאי ניצול האפר כמוסף לבטון הצביעה על נזק הכרוך בהדרת האפר מהשימוש בבטון הגדול בלמעלה מפי 6 מהתועלת הסוציו-אקונומית המתקבלת במניעת התחלואה, במונחים המקובלים בעולם ואשר אומצו ע"י הועדה התורתית-מקצועית להגנה מקרינה בישראל
במסגרת זו ערכה המנהלת, יחד עם אגודת יצרני בטון מובא, סקר מקיף לבחינת עמידת בטונים נפוצים, עם וללא אפר פחם, בדרישות התקן. לפי ממצאי הסקר, בטונים נפוצים לרבות אלה הכוללים אפר פחם, נמצאו גבוליים ואף חורגים מדרישות התקן, בניגוד קיצוני למקובל במדינות היותר מחמירות בדרישות איכות הסביבה ובהגנה על בריאות הציבור.
בעקבות ממצאי הסקר נערכה במכון התקנים רוויזיה לתקן, שנוסח מחדש בעקרונות התואמים את הגישה המקובלת בעולם לבקרת החשיפה לקרינה מעשי ידי אדם ובמדדים סבירים המאפשרים יישום טכנולוגיות בנייה נפוצות, לרבות השימוש באפר פחם בבטון.
ביסוס התקן על יסודות סבירים ומציאותיים ושיטות תקפות והדירות, במטרה להבטיח יישום ודאי של השימוש באפר בבנייה כאחד חומרי הגלם המקומיים, כמקובל בכל עולם.
הנעת תהליך דיון מקצועי פתוח ומבוסס על אסמכתות המקובלות על הקהילה המדעית במישור הבינתחומי של קרינה ובנייה שמטרו להבטיח תקפות מקצועית.
אפר פחם מרחף1 מוגדר בישראל כ"אבק מזיק"2 עקב תכולת הסיליקה הגבישית חופשית (קוורץ) שבו. הגדרה זו תקפה לכל אחוז משקלי של קוורץ באפר המרחף (אפילו קטן מ- 0.1%). אחת ההשלכות של הגדרה זו היא שיש להתייחס לאפר מרחף כ"אבק מזיק" סיליקוטי ללא קשר לתכולת הסיליקה הגבישית בו ואפילו אם תכולה זו נמוכה מסף אפידמיולוגי מוסכם ל"אין אפקט" (NOAEL). יתר על כן בישראל, להבדיל ממדינות רבות בעולם, דרישות התקינה מתייחסות לא רק למקטע בר-נשימה, העלול לגרום לסיליקוזיס או מחלות ריאה כרוניות אחרות, אלא לכלל מקטעי הגודל של האבק המרחף.
בהתבסס על מחקרים שנערכו בעולם, בכללם מחקרי דר' רוד מיי, מרבית הסיליקה באפר קשורה לאלומינוסיליקט; הסיליקה הגבישית החופשית משוקעת בתוך גרגרי האפר הזכוכיתי; אחוז הקוורץ במקטע בר-נשימה (מתחת ל- 7 מיקרומטר קוטר אווירודינמי) נמוך מ- 0.1% - 0.2%. לפיכך ניתן להגדיר את אבק האפר המרחף כאבק מטריד או כחלקיקים בלתי מסווגים ומכך יגזרו גם אסטרטגיית הבקרה והמדיניות של שמירה על בריאות העובד.
הטענה קיבלה חיזוק באנליזות שנערכו ביוזמת המנהלת במכון הגיאולוגי ובמעבדה בארה"ב על אבק אפר מרחף שנדגם בתחנת הכח אורות רבין בשנים 2007 – 2009.
סקר ספרות נרחב שערך דר' אשר פרדו וכן עדכון מקיף של הסקר שנערך במחצית השנייה של 2006 ע"י פיליפ גולדברג3 מאשש את הטענה שאין הצדקה להגדרת אפר מרחף כאבק מזיק, בהתבסס על הגישה המקובלת בעולם.
תקנות הגהות התעסוקתית בישראל מגדירות אפר פחם מרחף כאבק מזיק המחייב מעקב רפואי הכולל צילום חזה לעובדים הנחשפים באופן מתמשך לאבק אפר פחם. צילום חזה החוזר על עצמו פעמים רבות במהלך חיי העובד עלול לגרום לסיכונים בריאותיים הקשורים בחשיפה לקרינה מייננת.
תדמיתו השלילית של האפר, המגובה במעמדו המשפטי כאבק מזיק, גורם להתנגדות ציבורית לשימושיו ולתוכניות פיתוח המבוססות עליו, לרבות אתרי אחסון ביניים זמניים מחוץ לתחנות הכח הנדרשים להבטחת תפעול התחנות בזמנים של עודף ייצור.
הסוגיה נדונה בשתי סדנאות בינלאומיות שהתקיימו ביוזמת המנהלת בשנים 2005 ו- 2009.
שינוי הגדרת אבק אפר פחם מרחף ל"אבק מטריד" (nuisance dust) כמקובל במדינות אירופה או בהתאמה עם קטגוריית הסיכון המוגדרת על פי ה- ACGIH בארה"ב עבור "חלקיקים בלתי מסווגים" (Particulate - insoluble or poorly soluble - Not Otherwise Specified).
המלצה לשנות את הגדרת האפר כאמור הוגשה בשנת 2010 לגורמי הרישוי במשרדי הגנת הסביבה, משרד התמ"ת (פיקוח על העבודה) ומשרד הבריאות (ועדה רפואית לאבק מזיק).
שינוי הגדרת האפר כאמור בחקיקה הסביבתית והגהותית.