סביבה ובריאות 
תנאי שימוש
מוצרי בנייה - תוכנית פעולה לרציונליזציה של תקן קרינה ממוצרי בנייה
תהליך תקינת הקרינה ממוצרי בנייה בישראל, שהוא קריטי ליישום השימוש באפר פחם במוצרי בנייה בכלל ובבטונים בפרט, נוהל עד כה באופן הנתון למחלוקת הן במישור המקצועי, הן במישור המנהלי - ציבורי.
- בסתירה לנדרש בתקינה הישראלית, המחייבת הסתמכות על תקינה מקבילה הקיימת בעולם, בהעדפת תקינה אירופאית, נערך התקן בהתעלם מדוגמאות קיימות ובחריגה מהן בפרמטרים רבים, המתבטאת בהחמרה משמעותית ללא הנמקה מקצועית יחסית לקיים בעולם.
- פרטי התקן, דהיינו שיטות המדידה ונוסחאות החישוב, בעיקר בסוגיית מדידת שפיעת הרדון, נקבעו במידה רבה בהסתמך על ידע והתנסות אישיים ללא אסמכתות מדעיות מתועדות, מדווחות ומבוקרות ע"י מומחים בלתי תלויים כמקובל בעולם האקדמי. חולשת הביסוס המקצועי מודגשת בהשוואה לעבודה היסודית שנעשתה במסגרת תהליך התקינה במדינות אחרות.
- על אף שהתקן במהותו בינתחומי (פיזיקה גרעינית, חומרי בנייה) נערך התקן בלעדית ע"י המומחים לקרינה ללא התחשבות בדעת מומחי הבנייה, עד כדי פסילתה. איכות התוצאה בעייתית בעיקר במדד שפיעת הרדון התלוי בקשר חזק מאד במאפיינים הפיזיקליים והכימיים של מוצרי הבנייה והתורם 60% - 80% לאינדקס התקן.
- בניגוד לתורת ההגנה מקרינה הקובעת את המגבלות על החשיפה לקרינה מהמקורות השונים הניתנים לבקרה (amenable to control) בהתבסס על שיקולים חברתיים-כלכליים, דהיינו על איזון בין עלויות המניעה הבריאותית לעלויות המשקיות הכרוכות במגבלות, לרבות עלויות ערכיות בלתי מדידות, הוכתבו דרישות התקן באופן חד צדדי ללא בדיקת המשמעויות המשקיות הנגזרות מהן.
השוואה כלכלית של עלות מניעת התחלואה הנגרמת מהחשיפה לקרינה כנגד התועלת הנמנעת מאי ניצול האפר כמוסף לבטון הצביעה על נזק הכרוך בהדרת האפר מהשימוש בבטון הגדול בלמעלה מפי 6 מהתועלת הסוציו-אקונומית המתקבלת במניעת התחלואה, במונחים המקובלים בעולם ואשר אומצו ע"י הועדה התורתית-מקצועית להגנה מקרינה בישראל.
במסגרת זו ערכה המנהלת, יחד עם אגודת יצרני בטון מובא, סקר מקיף לבחינת עמידת בטונים נפוצים, עם וללא אפר פחם, בדרישות התקן. לפי ממצאי הסקר, בטונים נפוצים לרבות אלה הכוללים אפר פחם, נמצאו גבוליים ואף חורגים מדרישות התקן, בניגוד קיצוני למקובל במדינות היותר מחמירות בדרישות איכות הסביבה ובהגנה על בריאות הציבור.
בעקבות ממצאי הסקר נערכה במכון התקנים רוויזיה לתקן, שנוסח מחדש בעקרונות התואמים את הגישה המקובלת בעולם לבקרת החשיפה לקרינה מעשי ידי אדם ובמדדים סבירים המאפשרים יישום טכנולוגיות בנייה נפוצות, לרבות השימוש באפר פחם בבטון.
המטרה
ביסוס התקן על יסודות סבירים ומציאותיים ושיטות תקפות והדירות, במטרה להבטיח יישום ודאי של השימוש באפר בבנייה כאחד חומרי הגלם המקומיים, כמקובל בכל עולם.הנעת תהליך דיון מקצועי פתוח ומבוסס על אסמכתות המקובלות על הקהילה המדעית במישור הבינתחומי של קרינה ובנייה שמטרו להבטיח תקפות מקצועית.
תוכנית הפעולה
- סיוע לועדת המומחים במכון התקנים בהכנת סקירה של התקינה הקיימת בעולם ליצירת יכולת שיפוט השוואתי. במסגרת זו התמקדות בשיטות מדידת הרדון הנהוגות במדינות שונות.
- עריכת מחקר להוכחת ההשערה על תרומת אפר פחם להפחתת שפיעת רדון מבטון ולאמידה של הפחתה זו.
- הכנת הצעה לשיפור הפרמטרים בתקן, ככל שהדבר יתבקש מתוצאות המחקר, ע"י הצוות המקצועי-מדעי (קרינה).
גרסת ת.י. 5098 - תכולת יסודות רדיואקטיביים טבעיים במוצרי בנייה, משנת 2010
וועדת המומחים במכון התקנים ניסחה תקן המאפשר יישום אפר פחם כחומר גלם במוצרי בנייה בתנאים המחמירים מהמקובל בעולם.
במקביל מרחיבה המנהלת את מאגר המידע על תרומת אפר הפחם למנת הקרינה ממוצרי הבנייה, הן למעקב התאמתם לתקן והן לצורך שינויים בו ככל שהדבר יידרש ע"י גורמי הרישוי.