מנהלת תוכנית העבודה

נתוני רקע עיקריים

  1. אומדני ייצור
    • החל מ- 2002 עומד ייצור האפר השנתי על 1.1 - 1.3 מליון טון: 1.0 - 1.17 מליון טון מרחף; 100 - 130 אלף טון תחתי. ההרכב הצפוי של סל הפחם בשנים הקרובות נוטה לרמה הנמוכה יותר של האפר.
    • התוכנית מניחה תחנת כח דו-דלקית (פחם וגז טבעי) חדשה (D) שתתחיל לפעול במהלך המחצית הראשונה של העשור הנוכחי, אשר תוסיף לפחות כ- 300 אלף טון אפר בשנה: 270 אלף טון מרחף; 30 אלף טון תחתית. מטעמי שמרנות ואחריות ציבורית מתייחסת התוכנית גם לאפשרות הקמת שתי תחנות כח פחמיות נוספות:(E) ו-  (F)  בגודל דומה לפני שנת 2025 (לעיון בתחזית מאזן ייצור ושימושי אפר פחם).
  2. אומדני שימוש:

    א) ביקוש בשנת 2011 צפוי לשמור על הרמה הקיימת בשנים האחרונות

    • ענף הבנייה (צמנט, בטון, מוצרי בטון) - 1.5 מליון טון.
    • ענף התשתית (סלילה, מילוי, שיקום מטמנות, תת-קרקעיות) - מעל 100 אלף טון.
    • אחרים (חקלאות, תעשייה) - כמויות קטנות.

    ב) פוטנציאל המטרה בטווח הארוך

    • הפוטנציאל מתבסס על הנחת מדיניות פיתוח כושר ייצור חשמל הכולל: 40% פחמי, 50% גז טבעי, 10% אנרגיות מתחדשות
    • תשתית ארגונית וטכנולוגית לביקוש יתר בשיעור 20% לפחות להבטחת חלופות פעילות לירידה בביקוש קיים. ( 250,000 טון בשנה עד סוף העשור; 300,000 טון בתחילת העשור הבא; 400,000 טון במחציתו השנייה.)
    • התמחות בשימושים בעלי ערך מוסף מירבי:
      • בבטון ומוצרי בנייה - 500 אלף טון אפר באיכות גבוהה (כ- 2/3 מהצריכה).
      • בתשתיות - 100 אלף טון (ייצוב קרקעות, איטום וחיפוי).
      • בתעשייה - 100 אלף טון (קרמיקה, מוצרים ביטומניים, אספלט, חומ"ס ועוד).
      • בחקלאות - 200 אלף טון (טיוב קרקע, ייצוב בוצות, מצעים ועוד).
    • שימושים מסורתיים בבנייה ובתשתיות - יתרת 600 - 1,200 אלפי טון .

    ג) איכות האפר

    1. מרבית האפר בעל 4% - 6% .I.O.L. אפר ממקורות מסוימים בעל .I.O.L נמוך מ- 3% ובאחדים מעל 7%. במתקנים מתאימים ניתן להבטיח אספקה רציפה ועקבית של אפר באיכות טובה (פחות מ- 4%).
    2. התקנת מבערים מפחיתי חנקות ביחידות ייצור ישנות בטכנולוגיות קיימות עלולה להעלות את שארית הפחמן באפר לרמה שמעל 10% וכן לגרום לספיחת מלחי אמוניה לאפר. חברת החשמל נוקטת אמצעים למניעת תופעות אלה, אולם התממשותן תחייב השבחתו לרמה קבילה בתעשיית הבנייה.
    3. שילוב שריפת פסולת אורגנית (ביומסה) עם הפחם, בטכנולוגיה הנבחנת בימים אלה בחברת החשמל, יחייב התאמת תקן האפר לבטון ובקרת איכותו לתקינה האירופית של אפר דומה.
  3. הנחות העבודה

    1. ככלל הוכר אפר הפחם במוסדות התקינה והרישוי כמוצר ביניים (Secondary Material) בתהליכי ייצור תעשייתיים, ככל שנעשה בו שימוש, כמקובל בעולם, על הכרוך בכך בהיבטים ההנדסיים–טכנולוגיים של שימושיו ובדרישות האיכות הנגזרות.
    2. בתוקף אחריותה הציבורית על המנהלת לפתח תשתית ידע נאותה ומתן תשובות מלאות למשמעויות הסביבתיות של שימושי האפר ולגבש הצעות לתנאים סביבתיים קבילים שניתן להצדיקם כלכלית. מטלה זו מקבלת משנה תוקף במגמות המתפתחות בקהילה האירופאית להחמיר בדרישות הסביבתיות הנהוגות.
    3. הטמעת טכנולוגיות סביבתיות חדשות בתחנות הכח (בעיקר להפחתת פליטת תחמוצות חנקן) שעלולה לפגוע באיכות האפר מחייבת את המנהלת לפתח פתרונות טכנולוגיים שיבטיחו המשך שימוש איכותי באפר ביישומיו השונים.
    4. התרחבות אוכלוסיית המשתמשים באפר ותפוצת שימושיו מחייבת מיסוד התנאים הסביבתיים במתכונת תקנונית, הפעלת מנגנוני בקרת איכות בסטנדרטים קבילים ציבורית ועסקית וכן פיתוח כלים לתמיכה מקצועית במשתמשים.
    5. תלות יישום השימושים בתנאים הסביבתיים מחייב הצגת מערכת פרמטרית של תכונות ודרישות סף לאפר והשלכותיהן על אפיון מקורות הפחם, כגורמים משפיעים בהחלטות רכש פחם.
    6. אישור תקני הבטון החדשים משפר את כלכליות השימוש באפר מרחף כמחליף צמנט, אולם מיסוד שימוש זה מחייב שכלול מדדי התקן מעבר למגבלות הקיימות, בעיקר לנוכח פיתוח ושיווק צמנטים חדשים המשפיעים על אקטיביות האפר בתערובות הבטון.
    7. התייקרות החול ואזילתו מצדיקים חדירת אפר תחתית לייצור בלוקי בטון המכילים אפר פחם (בשיעור העומד בתנאי תקן הקרינה ממוצרי בנייה) וכן למוצרי בטון לשימוש חיצוני. אולם מימוש פוטנציאל זה מחייב המשך השקעת מאמצי שיווק בגיבוי חד משמעי של המשרד להגנת הסביבה וכן הבטחת איכות האפר (פילוג גרגר, סילוק פיריטים).
    8. תהליך רישוי השימוש באפר תחתית כמצע חקלאי השיג את מרבית יעדיו והוא עומד לקראת השלמתו .
    9. התלות הגבוהה של אפר הפחם בענף הבטונים, ישירות ובאמצעות הצמנט, מחייב פיתוח שימושים חלופיים בהיקפים משמעותיים.
    10. הצלחה ביישום טכנולוגיית N-Viro לייצוב בוצות שפכים עירוניות תפתח ערוץ שימוש רחב היקף לאפר מרחף כחלופה משמעותית לשימוש בבטון. חשיבותה תגבר עם הגידול הצפוי בכמויות האפר, לכשתופעלנה תחנות כח פחמיות נוספות בעתיד.
    11. בשעה ששימושי אפר הפחם השמרניים משתרשים בתחומי ההנדסה האזרחית (בניה וסלילה) על המנהלת להתמקד בפיתוח השימושים המתוחכמים בעלי הערך הכלכלי הגבוה ולהניע תהליכים הממצים מהאפר את התועלת המירבית למשק במגוון רחב של יעודים המבטיחים ניצול רציף ומתמשך של האפר.
    12. פיתוח שימושים מתקדמים, בכלל זה שימושים הכרוכים בהבטחת איכות האפר ובבקרתה, יוכל להצדיק ולאפשר קבלת החלטות השקעה במתקני אחסון מושכל והשבחה כלכלית המותאמים לשימושים כאלה ויעלו את ערכו גם לשימושים המסורתיים.
    13. החלטת הממונה על הקרינה הסביבתית במשרד להגנת הסביבה להגדיר את אפר הפחם כפסולת רדיואקטיבית, ככל שהיא מופרכת מקצועית ומשפטית וללא אח ורע בעולם, מחייבת את המנהלת למשנה מאמץ ביצירת תשתית ידע ומידע על תרומתו האמיתית של אפר הפחם לקרינה המייננת במוצרי בנייה, תוך התחשבות בתרומתו להפחתת שפיעת רדון.
    14. להבטחת מימוש פוטנציאל השימושים נדרשת המנהלת להשקיע בפיתוח סביבה ציבורית התומכת בלגיטימיות הסוציו-אקונומית של יעוד האפר לשימושים מועילים.

    מטרות התוכנית

    המנהלת פועלת על פי המטרות שהוגדרו לה בכתב המינוי ע"י שר האנרגיה והתשתית ואשר פורטו בתקנון בחתימת המנכ"לים של הגופים המשתתפים בה ובמסגרת תוכנית האב שהוכנה על ידה. מדיניות הפעולה של המנהלת אושררה ע"י שר התשתיות הלאומיות וכן נקבע מרכיב מוגדר למימון פעולותיה בתעריף החשמל. בהתאם לכך מתמקדת המנהלת בפעולות התומכות בקידום שימושים ומוגדרות מטרות התוכנית כלהלן:
    1. השלמת ניסוח התנאים הסביבתיים לשימושים ועיגונם בחקיקה.
    2. השלמת תקינה ומפרטים טכניים לשימושים השונים.
    3. הרחבת שימושים מוכחים ופיתוח חדשים, כדאיים יותר, במאמץ להשלים את שלביהם הקדם מסחריים. התמקדות בשימושים בעלי ערך מוסף גבוה ו/או בעלי פוטנציאל כמותי גדול.
    4. סיוע וליווי להקמה והפעלה של תשתית אספקה ממוקדת שימושים - הבטחת איכות ובקרתה, אחסון, הובלה.
    5. פיתוח כלים להדרכה ותמיכה מקצועית ולהסברה ציבורית - מוקד ידע, מאגר נתונים, חומר הדרכה.
    6. מיסוד הפעולה המשולבת של כל הגורמים המעורבים במסגרת תוכנית אב ממלכתית.

    עקרונות העבודה

    1. התמודדות כוללנית, ריכוזית ואינטגרטיבית בתהליכי פיתוח והחדרת שימושים.
    2. התמקדות בהיבטים מקצועיים הקשורים בטכנולוגיית השימושים ובהשפעות הסביבתיות, בהסתייעות במוקדי ידע מתאימים ובתאום עם גורמי תקינה ורישוי.
    3. סיוע ליזמות בהנעת תהליכי בחינה טכנולוגית וסביבתית ובמערכי ניסוי והדגמה להוכחת קיום ושוק לשימושים בעלי הפוטנציאל הכלכלי.
    4. העברת פעולות המגיעות להבשלה מסחרית להתקשרות עסקית עם חח"י, תוך סיוע בגישור בין דרישות תפעול תחנות הכח להעדפות וצרכי המשתמשים.
    5. ביסוס התמיכה המקצועית על פיתוח ידע פנימי, בעזרת מקורות ידע בארץ ובעולם.
    6. גיבוש מדיניות ההסברה ובניית מעטפת הגיבוי הציבורי בתאום עם גורמי הסברה בממשלה ובחח"י ובתמיכת האקדמיה ומוסדות מקצועיים בעל סמכות.

    אופן ביצוע התוכנית

    1. ייזום והיגוי על ידי המנהלת, בליווי צוותי מומחים, בתאום ובקביעת סדר עדיפויות עם חח"י.
    2. מעורבות וסיוע לחח"י בתכנון והקמת תשתית אחסון ואספקה.
    3. תאום וגישור בין גורמי "משק האפר" - יזמים, משתמשים, חח"י, ממשלה.
    4. ניהול ותיעוד רישוי השימושים והמשתמשים.
    5. מיסוד מימון פעולות המנהלת באמצעות מחיר החשמל לצרכנים.