מנהלת סקירת פעולות עיקריות

ביצוע 2011 – תכנון 2012 | ביצוע 2010 – תכנון 2011 | ביצוע 2008 – תכנון 2009

ביצוע 2011 – תכנון 2012

תחום	נושא	תיאור הפרויקט	חוקרים/מפתחים ראשיים	ממצאים עקריים ופעולה נגזרת
תנאי סביבה, בריאות וגהות
שטיפת מזהמים	תנאים סביבתיים משודרגים לאפר מרחף ביישומי קרקע – תשתיות ובחקלאות	השלמת ניסוח הצעה לאישור משרד הגנת הסביבה. לעיון בהצעה .	הצוות המקצועי מדעי (מזהמים) .	ההצעה מתבססת על הוכחת האטמות האפר בסוללת כביש והתנהגותו כאינרטי לסביבה; ועל תלות מסיסות היסודות וספיחתם בקרקע בתנאי הסביבה, בסוד הקרקע וביישום. הצגת ההצעה בדיון מסכם בסדנה בינלאומית המתוכננת לדצמבר 2012.
	שיטות בקרה לשטיפת מזהמים מאפר ביישומי קרקע	אפיון אפרים למקורותיהם בעקומות מסיסות מזהמים בתלות ב- pH הסביבה בשיטות המתקדמות בדירקטיבות האירופאיות ובהצעות האמריקאיות העדכניות, ליצירת כלי לבקרה שוטפת של אפר המיועד לתשתיות ולחקלאות.	דר' נדיה טויטש, המכון הגיאולוגי.	השיטות והקריטריונים המשמשים להטמנת פסולות, מופנמים בנהלים האמורים לחקות את התנהגות האפר בסביבות המאפיינות את יישומיו השונים. השיטות יידונו בסדנת דצמבר 2012. לעיון בתוכנית העבודה.
	שטיפת מזהמים מתערובות צמנטיות בתת הקרקע	מבחן שטיפה לתערובות בחנ"מ וגראוט לצורך קביעת תנאים ליישום תערובות המכילות אפר מרחף ביישומי מילוי תת קרקעי.	דר' נדיה טויטש, המכון הגיאולוגי.	העבודה בהתארגנמות לביצוע. לעיון בתוכנית העבודה.
	תנאים סביבתיים לאפר תחתית בקרבת בארות מי שתייה	ניטור מי תהום בבארות ארז-שקמה בסמוך לאתר אפר תחתית בזיקים המכיל למעלה מ- 70,000 טון. הניטור מתבצע לבקשת משרד הבריאות לצורך קביעת כללים לאפר תחתית בתשתיות בקרבת בארות מי שתייה. בשנת 2010 הוצאו כ- 10,000 טון מהאתר למפעלי המלט נשר.	דר' יעקב נתן, המכון הגיאולוגי.	בתצפיות שנתיות לאורך 10 שנים מהנחת האפר לא נמצאה עדות להשפעה כל שהיא של האפר על איכות מי התהום בסביבתו. הצוות המקצועי-מדעי (מזהמים) יסכם את הממצאים ויגבש המלצה. לעיון בריכוז ממצאי הניטור.
חשיפה לקרינה	השפעת אפר פחם על שפיעת רדון מבטון	השוואת שפיעת רדון בממ"דים יצוקי בטון עם וללא אפר מרחף. קביעת מקדמי מעבר ממדידת שפיעת רדון בדוגמאות בטון במעבדה לאומדן שפיעת רדון בממ"ד. המחקר אמור לסייע ביצירת בסיס מדעי עקבי להנחות ולפרמטרים בת.י. 5098 – תכולת יסודות רדיואקטיביים במוצרי בנייה. לעיון בדו"ח המחקר. לעיון בדו"ח מעבדת NRG.	גוסטבו חקין, דר' זאן קוך, שטח ב"ק, ממ"ג שורק; פרופ' רחל בקר, פרופ' קוסטה קובלר, המכון הלאומי לחקר הבנייה, הטכניון; Dr. Peter de Jong, Dr. Govert de With, NRG, The Netherlands.	במדידות המעבדה התקבלה הפחתה בשפיעת רדון בשיעור עד 30% בהוספת אפר לתערובות הבטון (כ- 50% בבדיקות מקבילות בהולנד); התופעה לא אובחנה באופן מובהק במדידות בממ"דים. אי וודאות בממצאי המדידות בישראל בשיעור עד 30% (פחות מ- 10% בהולנד) מחייבת המשך פיתוח שיטת המדידה הישראלית למתן ביטוי הולם לתרומת האפר להפחתת שפיעת רדון מבטון, להבטחת ודאות עמידה במגבלות התקן. הממצאים יידונו בסדנת דצמבר 2012. לעיון בתוכנית העבודה. לעיון בתוכנית בדיקות בקרה במעבדת NRG.
	נהלי בקרת חשיפה לקרינה מאפר פחם בשימושיו	חוות דעת על בסיס הנחיות עדכניות של הגופים הבינלאומיים לבטיחות קרינה. העבודה מהווה המשך לחוות דעת מקיפה על החשיפה לקרינה מאפר פחם במגוון שימושיו שסוכמה בהערכתה כנמוכה עד נמוכה מאד במרבית השימושים וכזניחה באחרים. לעיון בחו"ד על החשיפה לקרינה מאפר פחם בשימושיו.	פרופ' טוביה שלזינגר	העבודה בעיצומה. עיקרי ממצאי ביניים: ריכוז רדיונוקלידים נמוך מ- 1 בקרל/גרם (לאורניום/רדיום או תוריום כראש השרשרת) פוטר מדרישות בקרה. המלצת ICRP להכפיל את משקל הרדון בהערכת החשיפה לקרינה מפחיתה את התרומה הכוללת של האפר לקרינה בבטון. חוות הדעת תידון בסדנת דצמבר 2012.

יישומים
תחום	נושא	תיאור הפרויקט	חוקרים/מפתחים ראשיים	ממצאים עקריים ופעולה נגזרת
	אתר אחסון ביניים	תכנון תא אחסון באתר הטמנה ומחזור חרובים של נען והערכות להסדרתו.	דר' אהרון זוהר, תכנון אזורי.	הסדרת התא משולבת בתוכנית האתר. הסכם שירותי אחסון ביניים בתחילת מו"מ בין בעלי האתר וחח"י.
	מחזור אפר מאתרי תשתית	כריית אפר מאתרי תשתית ישנים לניצולו כח"ג בייצור קלינקר לצמנט.	מפעלי המלט נשר; בעלי האפר באתרים.	העברת אפר משני אתרים בכמות כוללת של כ- 100,000 טון.
יישומים בשירותים סביבתיים	משאוב בוצות שפכים תעשייתיות בעזרת אפר מרחף	פיתוח תערובות בטון לשימושים חיצוניים המבוססות על בוצת חיפה כימיקלים ואפר מרחף. לעיון בתוכנית המחקר.	דר' אריאל גודלמן, פרופ' חיים כהן, המרכז האוניברסיטאי אריאל; דורית קולטין, מהנדסת ראשית חיפה כימיקלים.	ממצאים חיוביים בבחינה מקדמית. המחקר בעיצומו.
יישומים בשירותים סביבתיים	טיהור מים באגנים ירוקים בעזרת אפר תחתית	בחינת יעילות אפר תחתית כאגרגט במקטעי גודל שונים ליצירת קרומים ביולוגיים לטיהור מי שפכים. לעיון בתוכנית המחקר.	דר' יעקב אנקר, מו"פ אזורי שומרון ובקעת הירדן.	ממצאים ראשוניים חיוביים. הרחבת החקירה בהמלצת הצוות המקצועי-מדעי (מזהמים) לבחינה מעמיקה של איכות תרומת האפר בהשוואה לטוף. לעיון בתוכנית המורחבת.
בנייה	ייעול ניצול אפר בבטון	אפיון התנהגות אפר מרחף עם צמנט CEM II בעל הרכבים שונים לייעול תרומת האפר כמחליף צמנט בבטון. לעיון בתוכנית המחקר.	פרופ' ארנון בנטור, פרופ' אמנון כץ, מכון לחקר הבנייה, טכניון; גדעון אירוס, תעשיית הבטון; בשיתוף נשר.	העבודה בתחילתה. מחקר קודם הצביע על תלות חיובית חזקה של אקטיביות האפר באיכות הצמנט המחייב פיתוח מדדי יעילות מתאימים.
	אפר תחתית כאגרגט בייצור מוצרי בניה	אפיון האפר כהכנה לתקינת ניצולו במוצרי בנייה. לעיון בתוכנית הבדיקות.	נחמיה מסורי, מומחה לחומרי בנייה; חיים זלוטניקוב, מעבדת בניין, איזוטופ.	העבודה לקראת השלמתה. התפלגות נרחבת בתכונות האפר מהמקורות השונים.
	בדיקות קרינה של בלוקי בטון המכילים אפר תחתית דק	בדיקות קרינה של בלוקי בטון המכילים אפר תחתית דק.	דר' אהוד נאמן, מעבדת קרינה, סיסטם	סדרות בלוקים מ- 4 המפעלים בהרצה נמצאו עומדות בדרישות ת.י. 5098 (20% - 35% מאינדקס התקן). לעיון בריכוז ממצאי הבדיקות.
	החדרת אפר תחתית דק למפעלי בלוקים ומוצרי בנייה	הרצת ייצור ב- 10 מפעלים.	אמרי רן, חברת מצעים חקלאיים	5 מפעלי בלוקים ומפעל מוצרי בטון לתשתיות מריצים ניסוי מתמשך בייצור עם אפר.
סלילה	אפר תחתית דק באספלט	ניתוח הנדסי של תכונות תערובות אספלט המכיל פר תחתית דק כמחליף חלקי לחול ולמלאן.	פרופ' אילן ישי, תשתיות תחבורתיות.	דו"ח מסכם הממליץ על שימוש באפר תחתית דק בשיעור 10% בתערובות האספלט הנפוצות מתוכנן להצגה למע"צ. לעיון בדו"ח המסכם: חלק א' – תכונות בסיסיות. חלק ב' – התנגדות לנזקי מים, החלקה וחריצה.
חקלאות	יישום חקלאי של במס"א (בוצת שפכים מיוצבת באפר מרחף וסיד)	מחקר הוכחת ישימות - עמידה בדרישות התקנות לבוצה סוג א', מעבר מתכות לצמחים, יעילות חקלאית. הרחבת ניסויי שדה במסגרת תלת שנתית עם הפעלת מתקן N-Viro בשפד"ן.	פרופ' אורי מינגלגרין,דר' פנחס פיין, מכון למדעי הקרקע, המים והסביבה, מרכז וולקני. בשיתוף חברת דן-וירו.	בתהליך מחקר - ממצאים מקדמיים חיוביים הן בעמידה בתקנות, הן באי מעבר מתכות לצמחים והן ביעילות חקלאית. מעקב יישום חקלאי במקביל להרצת המתקן, לדרישת משרדי הגנת הסביבה והבריאות. לעיון בתוכנית מחקר ההמשך.
	אפר תחתית גס כמצע גידול צמחים	ליווי ניסויי שדה במו"פ ואצל מגדלים במרכז (זיתים), בערבה (פלפל), בבקעה (פלפל, מנגו), בהר הנגב (עגבניות, ענבי יין) ובגליל (העתקת עצי חורש).	פרופ' יונה חן, פקולטה לחקלאות, אוניברסיטה עברית.	תפקוד איכותי בתערובת עם קומפוסט; טעון התנסות וגיבוש משטרי השקיה והזנה מתאימים.
	אפר תחתית דק כרפד לבעלי חיים	בחינת מעבר מזהמים ורדיונוקלידים לרקמות פרות על מצע אפר.	פרופ' סטבן סובק, דר' שמעון בראל, מעבדת שאריות, מכון וטרינרי; גוסטבו חקין, שטח בטיחות קרינה, ממ"ג-שורק; דר' גיל כץ, KTE.	בהשלמת בדיקות – ממצאים מצטברים עומדים בדרישות משרד הבריאות.

ביצוע 2011 – תכנון 2012 | ביצוע 2010 – תכנון 2011 | ביצוע 2008 – תכנון 2009

ביצוע 2010 – תכנון 2011

תחום	נושא	תיאור הפרויקט	חוקרים ראשיים	ממצאים עקריים ופעולה נגזרת
תנאי סביבה, בריאות וגהות
שטיפת מזהמים	תנאים סביבתיים לאפר מרחף בתשתיות ובחקלאות	ניסוח מסכם של הצעת התנאים הסביבתיים בהסתמך על ממצאי מחקרי המנהלת ובעקבות לקחי הדיונים בסדנה הבינלאומית בדצמבר 2009. לעיון במצע ובפרוטוקול הדיון בתשתיות. לעיון במצע ובפרוטוקול הדיון בחקלאות.	פרופ' רמי קרן; פרופ' אורי מינגלגרין, המכון למדעי הקרקע, המים והסביבה, מרכז וולקני.	ההצעה מתבססת על הוכחת האטמות האפר בסוללת כביש והתנהגותו כאינרטי לסביבה; ועל תלות מסיסות היסודות וספיחתם בקרקע בסוג הקרקע וביישום. לעיון בעיקרי ההצעה.
	שיטות ניטור וקריטריונים לאפר מרחף בתשתיות ובחקלאות	שכלול השיטות והקריטריונים הנהוגים בדירקטיבות האירופיות ובהצעות האמריקאיות העדכניות, ליצירת כלי לבקרה שוטפת של אפר המיועד לתשתיות ולחקלאות. לעיון בתיאור השיטות הנהוגות.	דר' יעקב נתן, יועץ דויטש, המכון הגיאולוגי; פרופ' רמי קרן, המכון למדעי הקרקע, המים והסביבה, מרכז וולקני	השיטות והקריטריונים המשמשים להטמנת פסולות, מחייבים שינויים המבטאים את התנהגות האפר בסביבה המאפיינת יישומים מסיביים בתשתיות וערבוב בקרקע בחקלאות. לעיון בתיאור חלופות מוצעות
	תנאים סביבתיים לאפר תחתית בתשתיות	ניטור מי תהום בבארות ארז-שקמה בסמוך לאתר אפר תחתית בזיקים המכיל למעלה מ- 70,000 טון. הניטור מתבצע לבקשת משרד הבריאות לצורך קביעת כללים לשימוש באפר תחתית בקרבת בארות מי שתייה. בשנת 2010 הוצאו כ- 15,000 טון מהאתר למפעלי המלט נשר.	דר' יעקב נתן, המכון הגיאולוגי.	העבודה בעיצומה. ממצאי ביניים: עד כה, 10 שנים מהנחת האפר, אין סימן להשפעה כל שהיא של האפר על איכות מי התהום בסביבתו. הניטור אמור להימשך עד 2011 לפחות בהתבסס על הערכת מעבר מים בתווך של 30 מ', עומק מי התהום במקום, במשך 10 שנים. לעיון בריכוז ממצאי הניטור.
חשיפה לקרינה	תנאים סביבתיים לשימוש באפר פחם במוצרי בנייה	סמינר מומחים בשורק, מושב חשיפה לקרינה טבעית במוצרי בנייה בכינוס בינלאומי אגודות גרעיניות, בהשתתפות אורחים מאירופה ודרום אמריקה. לעיון בתקצירי ההרצאות: Dr. Augustin Janssens Dr. Abel Gonzalez	דר' אוגוסטין ינסנס, ממונה קרינה סביבתית קהילה אירופית; פרופ' הרי פרידמן, פיזיקה גרעינית, אוניברסיטת וינה; דר' אבל גונזלס, לשעבר מנהל בטיחות קרינה, סבא"א.	מחזור אפר פחם הוא יעד על במדיניות הסביבתית. כל עוד ריכוז הרדיונוקלידים נמוך מ- 1 בקרל/גרם (לאורניום/רדיום או תוריום כראש השרשרת) אין שום בעיה ואין חובה אפילו לפקח, קל וחומר להגדיר כפסולת רדיואקטיבית.
	השפעת אפר על שפיעת רדון מבטון	מחקר בביצוע משותף של חוקרים בממ"ג-שורק ובמכון הלאומי לחקר הבנייה בטכניון. סקירת ספרות: תקני קרינה ושיטות מדידת רדון במוצרי בנייה מודלים ומדידות לקביעת ריכוז רדון בבניינים קרינה ממוצרי בטון המכילים אפר פחם	גוסטבו חקין, דר' ז'אן קוך, שטח ב"ק, ממ"ג-שורק; פרופ' רחל בקר, פרופ' קוסטה קובלר, המכון הלאומי לחקר הבנייה, הטכניון; Dr. Peter de Yong, Dr. Govert de With, NRG, The Netherlands.	מעט תקנים מחייבים בעולם. הישראלי המחמיר מכולם. רק שיטת מדידת הרדון ממוצרי בנייה ההולנדית פורסמה וזכתה להכרה מקצועית. אפר מעלה קרינת גמא בבטון, אולם (במרבית הפרסומים) מפחית שפיעת רדון.
	השפעת אפר על שפיעת רדון מבטון	השוואת שפיעת רדון בממ"דים יצוקי בטון עם וללא אפר מרחף. קביעת מקדמי מעבר ממדידת שפיעת רדון בדוגמאות בטון במעבדה לאומדן שפיעת רדון בממ"ד. המחקר אמור לסייע ביצירת בסיס מדעי עקבי להנחות בת.י. 5098.		ממצאי ביניים בתקופת הבדיקות הראשונה (מייד לאחר היציקה) מצביעים על הפחתת שפיעת רדון בשיעור 10% - 50% הנגרמת בהוספת אפר לתערובת הבטון. בדיקות אימות טווח ארוך יערכו שנה מהיציקה.
	חשיפת לקרינה מייננת ממקורות טבעיים	איסוף נתונים ופיתוח מודל לחישוב חשיפת הציבור בישראל לקרינה מייננת, בכלל זה הערכת תרומת אפר הפחם בשימושיו.	ליאור כהנא, סטודנטית תואר שני בהנדסה גרעינית, אוניברסיטת בן-גוריון. דר' ז'אן קוך, ממ"ג שורק. דר' יצחק אוריון, מחלקה לפיסיקה גרעינית, אוני' בן-גוריון.	מדידות ואיסוף מידע וניתוחו בשלבים מתקדמים. לעיון בדו"ח התקדמות, פברואר 2011
חשיפה לאבק	שינוי הגדרת אפר פחם בתקנות אבק ממזיק למטריד	ניסוח המלצה בעקבות דיון בהשתתפות מומחים מחו"ל בסדנה הבינלאומית בדצמבר 2009 על ממצאי מחקרי המנהלת, הידע והנסיון הבינלאומי. ההצעה מתבססת על הוכחת חוסר האקטיביות הבריאותית של סיליקה גבישית באפר. לעיון במצע ובפרוטוקול הדיון.	דר' אשר פרדו, אוניברסיטת תל אביב והמוסד לבטיחות וגהות. דר' יעקב נתן, המכון הגיאולוגי. דר' אריאל מצגר, איכות הסביבה, חברת החשמל.	ההצעה הוגשה לגורמי הרישוי במשרדי הגנת הסביבה והתמ"ת ומקבלת ביטוי בתהליכי חקיקה עדכניים של אבק לסוגיו.

יישומים
תחום	נושא	תיאור הפרויקט	חוקרים ראשיים	ממצאים עקריים ופעולה נגזרת
אחסון ביניים	אתר אחסון ביניים	תכנון תא אחסון באתר הטמנה ומחזור חרובים של נען והערכות להסדרתו.	דר' אהרון זוהר, תכנון אזורי.	תוכנית התא משולבת בתוכנית האתר. בהליכי רישוי.
אחסון ביניים	מחזור אפר מאתרי תשתית	כריית אפר מאתרי תשתית ישנים לניצולו כח"ג בייצור קלינקר לצמנט.	מפעלי המלט נשר; בעלי האפר באתרים.	בכפיפות לשינוי ביעוד האתר ו/או לשיקומו.
שירותים סביבתיים	משאוב בוצות שפכים תעשייתיות בעזרת אפר מרחף	פיתוח תערובות בטון לשימושים חיצוניים המבוססות על בוצת חיפה כימיקלים ואפר מרחף.	דר' אריאל גודלמן, פרופ' חיים כהן, המרכז האוניברסיטאי אריאל; דורית קולטין, מהנדסת ראשית חיפה כימיקלים	ממצאים חיוביים בבחינה מקדמית. בהתארגנות לתחילת המחקר.
שירותים סביבתיים	טיהור מים באגנים ירוקים בעזרת אפר תחתית	בחינת יעילות אפר תחתית כאגרגט במקטעי גודל שונים ליצירת קרומים ביולוגיים לטיהור מי שפכים.	דר' יעקב אנקר, מו"פ אזורי שומרון ובקעת הירדן	ממצאים ראשוניים חיוביים.
בנייה	ייעול ניצול אפר בבטון	מדדים לתרומת האפר כמחליף צמנט לאיכות בטון. בחינה מעמיקה בהמשך למחקר המכון לחקר הבנייה על תרומת אפר לקיים הבטון.	פרופ' ארנון בנטור, מכון לחקר הבנייה, טכניון; גדעון אירוס, תעשיית הבטון; חיים זלוטניקוב, מעבדת בניין, איזוטופ.	תלות חזקה של אקטיביות האפר באיכות הצמנט מחייבת חקירה נרחבת לפיתוח מדדים משוכללים יותר.
	אפר תחתית כאגרגט בייצור מוצרי בניה	אפיון אפר תחתית כהכנה לתקינת ניצולו במוצרי בנייה.	נחמיה מסורי, תעשיית חומרי הבנייה; חיים זלוטניקוב, מעבדת בניין, איזוטופ	העבודה בעיצומה. ניפוי האפר למקטעי גודל מועדפים נדרש להתאמה מיטבית לניצולו כאגרגט דק במוצרי בנייה.
	בדיקות קרינה של בלוקי בטון המכילים אפר תחתית דק	בדיקות קרינה של בלוקי בטון המכילים אפר תחתית דק.	דר' אהוד נאמן, מעבדת קרינה, סיסטם	סדרות בלוקים מ- 4 המפעלים בהרצה נמצאו עומדות בדרישות ת.י. 5098 (20% - 35% מאינדקס התקן).
	החדרת אפר תחתית דק למפעלי בלוקים ומוצרי בנייה	תוכנית מקיפה להגדרה וליישום של התנאים הטכנולוגיים והסביבתיים לאפר תחתית במוצרי בנייה	אמרי רן, חברת מצעים חקלאיים	4 מפעלי בלוקים ומפעל מוצרי בטון לתשתיות מריצים ניסוי מתמשך בייצור עם אפר. תוכנית להרחבת ההרצה במפעלים נוספים.
סלילה	אפר תחתית דק באספלט	ניתוח הנדסי של תכונות תערובות אספלט המכיל אפר תחתית דק כמחליף חלקי לחול ולמלאן	פרופ' אילן ישי, תשתיות תחבורתיות	ממצאי הבדיקות המעבדתיות בעיבוד וניתוח.
חקלאות	טיוב קרקעות בתערובת עם אפר מרחף	מחקר שדה לשיפור תאחיזת מים בקרקעות חוליות, מניעת סדיקה באדמות כבדות ושיפור חידור מים בלס.	פרופ' אורי מינגלגרין,דר' פנחס פיין, מכון למדעי הקרקע, המים והסביבה; דר' ניר עציון, המכון למדעי הצמח, מרכז וולקני	ממצאים חיוביים בשיפור מבנה אדמות כבדות ובכושר חלחול מים באדמת לס . תכנון קידום היישום המעשי.
	יישום חקלאי של במס"א (בוצת שפכים מיוצבת באפר מרחף וסיד)	מחקר הוכחת ישימות - עמידה בדרישות התקנות לבוצה סוג א', מעבר מתכות לצמחים, יעילות חקלאית. הרחבת ניסויי שדה במסגרת תלת שנתית עם הפעלת מתקן N-Viroבשפד"ן.	דר' פנחס פיין, פרופ' אורי מינגלגרין, מכון למדעי הקרקע, המים והסביבה, מרכז וולקני	בתהליך מחקר – ממצאים ראשוניים חיוביים הן בעמידה בתקנות הבוצה ובאי מעבר מתכות לצמחים והן ביעילות חקלאית . תכנון מעקב יישום חקלאי במקביל להרצת המתקן.
	אפר תחתית גס כמצע גידול צמחים	בחינת מעבר מזהמים ורדיונוקלידים מהאפר לצמחים בגידולים רב שנתיים.	פרופ' יונה חן, פקולטה לחקלאות, אוניברסיטה עברית; גוסטבו חקין, שטח בטיחות קרינה, ממ"ג-שורק	הריכוזים המתקבלים בגידולים חד שנתיים עומדים בדרישות משרד הבריאות, בד"כ מתחת לסף הגילוי; גידולים רב שנתיים במעקב מתמשך.
	אפר תחתית גס כמצע גידול צמחים	ניסויי שדה במו"פ ואצל מגדלים במרכז (זיתים) בערבה (פלפל), בבקעה (פלפל, מנגו) ובהר הנגב (עגבניות, ענבי יין).	פרופ' יונה חן, פקולטה לחקלאות, אוניברסיטה עברית	תפקוד איכותי בתערובת עם קומפוסט; טעון התנסות וגיבוש משטרי השקיה והזנה מתאימים. לעיון בסיכום גידול עגבניות בקדש ברנע עונת 2009 – 2010.

ביצוע 2011 – תכנון 2012 | ביצוע 2010 – תכנון 2011 | ביצוע 2008 – תכנון 2009

ביצוע 2008 – תכנון 2009

תנאי סביבה, בריאות וגהות
תחום	נושא	תיאור הפרויקט	חוקרים ראשיים	ממצאים עקריים
שטיפת מזהמים	תנאים סביבתיים לאפר מרחף בכבישים	חדירות סוללות אפר מרחף בתנאי סלילה למים. התנהגות לאורך זמן בקטע 19 בכביש 6. נערכו 3 תצפיות שנתיות עוקבות החל ממועד הסלילה בשנת 2005. תצפית רביעית מתוכננת בקיץ 2009.	פרופ' רמי קרן, המכון למדעי הקרקע, המים והסביבה, מרכז וולקני.	העבודה בעיצומה. ממצאי ביניים: חדירות הסוללות פוחתת עד לכשליש הקצב התחילי, שנתיים מהסלילה. תצפית רביעית ארבע שנים מהסלילה אמורה לאפיין פרופיל האטמות הסוללה למעבר מים בטווח הארוך. לעיון בדו"ח ביניים
	תנאים סביבתיים לאפר מרחף בכבישים	תפעול חוזר של חלקות נגר בסוללת אפר מרחף בכביש ג'סר א-זרקא, שנסללה בשנת 1997. הניטור מתבצע לצורך השלמת התנאים הסביבתיים המתבססים על התנהגות אפר כמונולית אינרטי לסביבה.	דר' מני בן-חור, המכון למדעי הקרקע, המים והסביבה, מרכז וולקני.	העבודה בעיצומה. ממצאי ביניים: ממצאי הניטור בשנים 1998 – 1999 העלו שטיפה זניחה הולכת ופוחתת של מתכות לסביבה. ניטור חוזר בחורף 2008 אישש ממצאים אלה 10 שנים מהסלילה. חזרה על הניטור בחורף 2009 נועדה לאבחן מקור שטיפת בורון גבוהה יותר בסוללת האפר, אם כי נמוכה כשלעצמה, בהשוואה לסוללת ביקורת מחומר סלילה טבעי.
	שטיפת מזהמים מאפר מונוליתי	קביעת מקדמי מעבר מריכוזי מזהמים בתשטיפי אפר אבקתי למונוליתי, בהתבסס על ממצאי המחקרים המצביעים על התנהגות אפר בסוללת כביש כמונולית אינרטי לסביבה.	דר' יעקב נתן, המכון הגיאולוגי; פרופ' רמי קרן, המכון למדעי הקרקע, המים והסביבה, מרכז וולקני; דר' מריו הופמן, יונה.	מתוכנן לביצוע במהלך 2009. הממצאים ישמשו בסיס לבקרת התאמת אפר ליישומי סלילה.
	תנאים סביבתיים לאפר תחתית בתשתיות	ניטור מי תהום בבארות ארז-שקמה בסמוך לאתר אפר תחתית בזיקים המכיל למעלה מ- 70,000 טון. הניטור מתבצע לבקשת משרד הבריאות לצורך קביעת כללים לשימוש באפר תחתית בקרבת בארות מי שתייה.	דר' יעקב נתן, המכון הגיאולוגי.	העבודה בעיצומה. ממצאי ביניים: עד כה, 8 שנים מהנחת האפר, אין סימן להשפעה כל שהיא של האפר על איכות מי התהום בסביבתו. הניטור אמור להימשך עד 2011 בהתבסס על הערכת מעבר מים בתווך של 30 מ', עומק מי התהום במקום, במשך 10 שנים.
חשיפה לקרינה	תרומת אפר מרחף לתוספת חשיפה לקרינה בבטון	סקר קרינה מבטונים נפוצים המכילים ושאינם מכילים אפר מרחף, על פי ת.י. 5098 – תכולת יסודות רדיואקטיביים טבעיים במוצרי בנייה. הרכבי תערובות הבטון נבחרו כמייצגות משפחות של בטונים ליעודים שונים על פי תקינת הבטון העדכנית ומחומרי הגלם הזמינים בטווח ארוך (אפר ממקור דרום אפריקאי, חול רותם, אגרגט דולומיטי, צמנט CEMII). הסקר מתבצע לבקשת ועדת התקינה במכון התקנים במסגרת הרוויזיה לתקן. בשולי הסקר שוכלל מודל החישוב של מדדי התקן לשיפור התאמתו למציאות וליעול תהליך התקינה.	נתן לביא, מעבדת מדידות קרינה, החברה לשרותי איכות הסביבה; גוסטבו חקין, מדידות גרעיניות, שטח ב"ק, ממ"ג-שורק.	ממצאי הסקר מאשרים שהשינוי בהרכבי תערובות הבטון בהוספת אפר מעלה בשיעור מסוים את קרינת הגמא – 10% עד 40% מהתוספת המרבית המותרת (0.3 מיליסיוורט) בתלות בכמות האפר. אולם השינויים בשפיעת הרדון, המשמעותית יותר מהבחינה הבריאותית, שהיה צריך לצפות להפחתתה על פי המחקרים בעולם ובישראל, אינם עקביים. בשני שלישים של התערובות חלה הפחתה עד כדי 60% בהוספת אפר, אולם בשליש הנותר נמדדה עליה עד לאותו שיעור. ואמנם בחישוב כולל הוספת אפר גרמה במקרים אחדים להקטנת אינדקס הקרינה, באחדים להגדלתו ובאחדים הוא נותר ללא שינוי. מקור הבעיה ככל הנראה בשיטת מדידת הרדון שבתקן. ואמנם הבדלים שהתקבלו בין ממצאי מעבדות שונות ומכשירי מדידה שונים מטילים ספק באמינותה.
	השפעת אפר על שפיעת רדון מבטון	השוואת שפיעת רדון בממ"דים יצוקי בטון עם וללא אפר מרחף. קביעת מקדמי מעבר ממדידת שפיעת רדון בדוגמאות בטון במעבדה לאומדן שפיעת רדון בממ"ד. המחקר אמור לסייע ביצירת בסיס מדעי עקבי להנחות בת.י. 5098.	גוסטבו חקין, דר' ז'אן קוך, שטח ב"ק, ממ"ג-שורק; פרופ' רחל בקר, פרופ' קוסטה קובלר, המכון הלאומי לחקר הבנייה, הטכניון	מתוכנן לביצוע בשנים 2009 – 2010.
	חשיפה לקרינה בשימושי אפר פחם	חוו"ד שהוזמנה בהקשר לדיון על הגדרת אפר הפחם "פסולת רדיואקטיבית" ע"י הממונה על הקרינה הסביבתית במשרד להגנת הסביבה.	פרופ' טוביה שלזינגר	חוו"ד מעלה שתרומת האפר לקרינה בעיסוקים השונים נמוכה עד נמוכה מאד, וכופרת לחלוטין בהצדקת החלטת הממונה להגדירו כפסולת רדיואקטיבית. לעיון בחוו"ד.
	הצדקת אפר בבטון כנגד חשיפה לקרינה	הערכת עלות חשיפת הציבור לקרינה מאפר בבטון, במבחן הזהירות המונעת, כנגד עלות הימנעות משימוש באפר בבטון.	דוד לנגר	בהתבסס על שווה ערך כספי בסך 100,000$ להשקעה במניעת חשיפה למנת קרינה קולקטיבית של 1 Sv אדם (manSievert) למבחן זהירות מונעת, מחיר ההימנעות (עלות ישירה בלבד) משימוש באפר בבטון גבוהה פי 20 מתועלת מניעת החשיפה. לעיון בהערכה ההשוואתית.
חשיפה לאבק	גהות תעסוקתית בעבודה עם אפר פחם	דגימה ואנליזה של ריכוז סיליקה גבישית חופשית באבק אפר מרחף. העבודה אמורה לבסס הצעה להוצאת אפר פחם מתחולת תקנות אבק מזיק (סיליקה גבישית חופשית).	דר' אשר פרדו; דר יעקב נתן, המכון הגיאולוגי; דר' אריאל מצגר, חברת החשמל	בכל הדגימות שנאספו בתחנת הכח אורות רבין נמצאו ריכוזים נמוכים (מתחת לסף הרגישות ועד 3%) של סיליקה גבישית (קוורץ) במקטע אבק בר נשימה. אנליזות SEM הראו כי גבישי הקוורץ אינם חופשיים.

יישומים
תחום	נושא	פרויקט	חוקרים ראשיים	ממצאים עקריים
בנייה	תקינת אפר מרחף בבטון	שיפור מקדם ההחלפה (ערך k) בין צמנט לאפר בתערובות בטון בכפוף לדרישות קיים של חוקת הבטון ובתלות באיכות האפר. ת.י. 118 העדכני (בטון: דרישות, תפקוד וייצור) החדש מאפשר תחלופה ביחס 0.4 – 0.5 בתלות באזור החשיפה. עבודת ההמשך אמורה להגדיר תנאים לאימוץ מקדמי תחלופה גבוהים יותר כמקובל באירופה. בדיקות בטון (חוזק) במקדמי תחלופה שונים, המשלימות בדיקות איכות אפר (אקטיביות, גודל גרגר, שארית פחמן), לכל מקורות האפר, בשני סוגי צמנט (עם וללא אפר).	פרופ' ארנון בנטור, דר' הדסה באום, המכון הלאומי לחקר הבנייה, הטכניון	העבודה בעיצומה. ממצאי ביניים: השפעת איכות הצמנט (מרכיב הקלינקר) גדולה יותר מהשפעת איכות האפר (אקטיביות, גודל גרגר, שארית פחמן). ככל הנראה יש להתחשב בסוג הצמנט בקביעת מקדמי התחלופה.
	עלות למשק בהימנעות משימוש באפר בבטון	הערכה כלכלית למקרה של סרוב השוק לעשות שימוש באפר בבטון בהגדרתו כ"פסולת רדיואקטיבית". ההערכה מניחה הפסקת יישום השימוש באפר בצמנט ובבטון ומחשבת עלויות ישירות בייצור ובסילוק.	דוד לנגר	העלות הישירה (בחומרי גלם חליפיים ובסילוק האפר) למשק מסתכמת בכ- 430 מליון ₪ בשנה ובהתייקרות תשומות הבנייה בשיעור 1.4%. מחיר עתק זה למשק פוסל על הסף כצעד לא שקול את ההגדרה הנ"ל שאף אינה מוצדקת במונחי בטיחות קרינה (לעיל). לעיון בהערכה הכלכלית.
	השפעת אמוניה על בטון המכיל אפר מרחף	הערכות לשימוש באפר ביצור בטון המכיל אמוניה תוצאת תהליך SCR להדחת תחמוצות חנקן מגזי הפליטה בתחנות הכח. צוות מומחים בשיתוף חברת החשמל הכין שאלון לתחנות כח בעולם המיישמות טכנולוגיה זו. הוכנה תוכנית ניסוי למדידת ריכוזי אמוניה באויר בסביבת יציקות בטון המכיל אפר מרחף מועשר באמוניה.	פרופ' ארנון בנטור, המכון הלאומי לחקר הבנייה, הטכניון פרופ' עזרא בר-זיו, מעבדה לשריפה נקייה, אוני' בן-גוריון	בהתארגנות לניסוי.
תשתיות	ייצוב דרכי עפר בתערובת אפר תחתית וסיד	מפרט ייצוב דרכי עפר בתערובת קרקע מקומית, אפר פחם תחתית כאגרגט וסיד כקשרן. המפרט כולל תנאים הנדסיים, שיטות עבודה ודרישות סביבתיות.	דר' רפי ירון, אדר' ארז לוטן	המפרט מתבסס על לקחים חיוביים מסלילת בקטעי דרך בפארק אילון וממעקב בשלוש עונות חורף (עבירות) וקיץ (אבק). לעיון במפרט הייצוב.
תשתיות	אפר מרחף כמלאן בתערובות אספלט	חוברת מסכמת לתיאור המחקר והניסויים שנערכו בשימוש באפר מרחף כמחליף מלאן בתערובות ריבוד אספלט רגיל ובזלתי בכבישים.	אינג' נתן לבנת	שילוב אפר כמלאן בתערובות אספלט רגיל ובזלתי הופנם בתקני מכון התקנים ובמפרטי מע"צ. שימוש באפר מרחף באספלט בזלתי מכשיר בדיעבד את חול הבזלת בתערובת. לעיון בתקציר החוברת המסכמת.
תעשייה	קיבוע פסולת רדיואקטיבית בעזרת אפר מרחף	בדיקת היתכנות כימית של ניצול אפר מרחף (ממקורות דרא"פ וקולומביה) כריאגנט קיבוע לפסולות רדיואקטיביות בעוצמות קרינה נמוכות.	פרופ' חיים כהן – המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון	האפר משני המקורות יעיל במידה זו או אחרת לקיבוע היסודות הרדיואקטיביים בתנאים שונים. הקיבוע מתקבל בשיקוע היסודות כחומרים קשי תמס ובקישורם למטריצת האפר. לעיון בדו"ח המחקר.
חקלאות	טיוב קרקעות בתערובת עם אפר מרחף	מחקר שדה לשיפור תאחיזת מים בקרקעות חוליות, מניעת סדיקה באדמות כבדות ושיפור חידור מים בלס.	פרופ' אורי מינגלגרין, דר' פנחס פיין, מכון למדעי הקרקע, המים והסביבה; דר' ניר עציון, המכון למדעי הצמח, מרכז וולקני	בתהליך מחקר – ממצאים ראשוניים חיוביים באדמות כבדות ובלס. לעיון בדו"חות ביניים 2007 2008.
	יישום חקלאי של במס"א (בוצת שפכים מיוצבת באפר מרחף וסיד)	מחקר הוכחת ישימות - עמידה בדרישות התקנות לבוצה סוג א', מעבר מתכות לצמחים, יעילות חקלאית.	דר' פנחס פיין, פרופ' אורי מינגלגרין, מכון למדעי הקרקע, המים והסביבה, מרכז וולקני	בתהליך מחקר – ממצאים ראשוניים חיוביים הן בעמידה בתקנות, הן באי מעבר מתכות לצמחים והן ביעילות חקלאית. לעיון בדו"חות ביניים 2006 2008.
	אפר תחתית גס כמצע גידול צמחים	בחינת מעבר מזהמים ורדיונוקלידים מהאפר לצמחים.	פרופ' יונה חן, פקולטה לחקלאות, אוניברסיטה עברית; גוסטבו חקין, שטח בטיחות קרינה, ממ"ג-שורק	הריכוזים המתקבלים בגידולים חד שנתיים עומדים בדרישות משרד הבריאות, בד"כ מתחת לסף הגילוי; גידולים רב שנתיים במעקב מתמשך.
	אפר תחתית גס כמצע גידול צמחים	ניסויי שדה במו"פ ואצל מגדלים בערבה, (במו"פ בקעה) ובהר הנגב ( שדה בוקר, קדש ברנע)	פרופ' יונה חן, פקולטה לחקלאות, אוניברסיטה עברית	תפקוד איכותי בתערובת עם קומפוסט; טעון התנסות וגיבוש משטרי השקיה והזנה מתאימים.
	אפר תחתית דק כרפד לבעלי חיים	איכות עופות וממשקים על מצע אפר בהשוואה למצע נסורת.	דר' ישראל יוסלביץ', שה"מ, משרד החקלאות	בתהליך מחקר – ממצאים ראשוניים מעורבים, לעיון בדו"ח ביניים 2008.
		בחינת מעבר מזהמים ורדיונוקלידים לרקמות פרות ותרנגולות על מצע אפר.	פרופ' סטפן סובק, דר' שמעון בראל, מעבדת שאריות, מכון וטרינרי	בתהליך בדיקה – ממצאים מצטברים עומדים בדרישות משרד הבריאות.
		תשתית סופגת הפרשות בכלובי מטילות למניעת שטיפת מזהמים לקרקע ולהפחתת אמוניה באויר.	דר' ישראל יוסלביץ', דר' דן בכרך, שה"מ, משרד החקלאות	ממצאים חיוביים מותנים במשטר משקי, לעיון בדו"ח ביניים 2008.