מה חדש החלטות המנהלת

ינואר | פברואר | יולי | ספטמבר | נובמבר

בישיבת מנהלת אפר הפחם בינואר 2010 הוחלט להמשיך ולקדם מחקר ופיתוח בנושאים הבאים:
  • סלילה – אפר תחתית באספלט
  • תעשיה – ניקוי בהתזה בעזרת אפר תחתית
אפר תחתית דק כמחליף חול בתערובות אספלט השלמת בדיקות היתכנות טכנולוגית בביצוע המבדקה לבנין ותשתית בהנחיית פרופ' אילן ישי (בהמשך להחלטת מנהלת ממרץ 2007 )

תקציר תיאור המחקר

ממצאים ראשוניים שהתקבלו בחקירה מקדמית הצביעו על היתכנות טכנולוגית בכל המבחנים ואף על שיפור בתכונות אחדות (התחזקות על פני זמן ושדרוג כושר הקיים), אולם במגבלה כלכלית מסוימת בשל הגדלת שיעור הביטומן הנדרש לתערובת האספלט. לאור ממצאים אלה סוכמו תוצאות החקירה המקדמית כחיוביות ביחס להשפעת תוספת מדודה של אפר פחם תחתית דק (קטן מ- 5 מ"מ) בשיעור של כ- 10% (המהווה 1/3 – 1/2 ממקטע החול) לתערובות אספלטיות רגילות.

מוצע לערוך בדיקת עמידות תקנית לשחיקה מתמשכת. בהתבסס על ההערכה שלאפר כושר עמידות לשחיקה גבוה משל חול מחצבה, יסייעו ממצאי הבדיקה לבסס את היתרון הטכנולוגי של האפר ולשפר את הכדאיות הכלכלית בהעדפתו על חול משיקולי טווח ארוך.

> לקריאת תיאור מורחב לחץ כאן
ניקוי משטחים בהתזה בעזרת אפר תחתית סקר ספרות והכנת תוכנית בדיקה מקדמית בביצוע דר' פרדי אורנת

תקציר תיאור העבודה

אפר תחתית סיגי (slag) משמש בעולם כחומר גלם לניקוי משטחים בשחיקה. אפר תחתית הנוצר בטכנולוגיית השריפה בארץ מאופיין בעיקרו בגרגרים דקים הדבוקים זה לזה ויוצרים גרגרים גדולים יותר המתפוררים בקלות יחסית. ואמנם בניסוי יישומי שנערך בחברת החשמל לניקוי משטחים באפר תחתית התברר שהאפר מתפורר וגורם לאבק.

דר' פרדי אורנת, מומחה לחומרים ולפיתוח תהליכים תעשייתיים, מעלה אפשרות שבעיבוד תעשייתי מתאים ניתן לשפר את תכונות אפר התחתית ולהתאימו למטרה זו

> לקריאת תיאור מורחב לחץ כאן
בישיבת מנהלת אפר הפחם בפברואר 2010 הוחלט להמשיך ולקדם מחקר ופיתוח בנושא הבא:
  • תעשיה – משאוב בוצות תעשייתיות בעזרת אפר מרחף ליעודי הנדסה אזרחית
משאוב בוצות תעשייתיות בעזרת אפר מרחף ליעודי הנדסה אזרחית מחקר יישומי לבחינת משאוב פסולות תעשייתיות חומציות מסוכנות בעזרת אפר פחם מרחף, בביצוע פרופ' חיים כהן ודר' אריאל גולדמן במרכז האוניברסיטאי אריאל.

תקציר תיאור המחקר

קבוצת המחקר של פרופ' חיים כהן באוניברסיטת בן גוריון ובמרכז האוניברסיטאי אריאל עוסקת זה שנים אחדות בבחינת ניצול אפר פחם מרחף לסתירה וקיבוע של פסולות תעשייתיות חומציות כפתרון סילוק העדיף סביבתית וכלכלית על הפתרונות הקיימים.

בשולי המחקר נבחנה האפשרות לנצל את תוצר הקיבוע כאגרגט בתהליך ייצור מונוליתים מבטון ונמצא שניתן להשתמש בו כמחליף עד 15% משקלית מהחול בתערובות בטון מבלי לפגוע ברמת החוזק המכני הנדרש של הבטון. מכאן שניתן ליעדו לשימוש מועיל בתעשיית הבנייה ללא מגבלות סביבתיות של שטיפת מזהמים.

בבירור שנערך עם מפעלי חיפה כימיקלים ומפעל רותם אמפרט נמצא ענין בטכנולוגיית הסתירה והקיבוע באמצעות אפר מרחף של השפכים שמקורם בתהליך ייצור החומצה הזרחתית מסלע הפוספט. הצעת המחקר מתמקדת ביישום תוצרי הקיבוע כמחליף חלקי של חול ואגרגאטים בבטון והוא אמור לבחון את עמידתו בתקני הבנייה (טכנולוגיים וסביבתיים).

> לקריאת תיאור מורחב לחץ כאן
בישיבת מנהלת אפר הפחם ביולי 2010 הוחלט להמשיך ולקדם מחקר ופיתוח בנושא הבא:
  • בניה – אפיון תכונות אפר תחתית כחומר גלם למוצרי בניה
אפיון תכונות אפר תחתית כח"ג למוצרי בניה תשתית מידע הנדרשת לתקינת האפר כאגרגט מחליף חול במוצרי בניה, בביצוע איזוטופ ובהנחיית אינג' נחמיה מסורי.

תקציר תיאור העבודה

לאפר תחתית תכונות פיזיקליות (משקל וכושר בידוד) עדיפות על אלה של חול (דיונות ומחצבה). אפר פחם תחתית המנופה לגודל גרגר מתחת ל- 4.75 מ"מ יכול לשמש כמחליף חול במוצרי בטון טרום (בלוקים, אבני שפה ואבנים משתלבות, לבני חיפוי וכדומה). ואמנם במקומות שונים בעולם, באנגליה בפרט , מנוצל אפר תחתית כמרכיב (אגרגט דק המחליף חול) בתערובת חומרי הגלם ליציקת מוצרי בנייה בכלל ובלוקי בטון בפרט.

התקן האירופאי המעודכן משנת 2002 כולל, בניגוד לקודמו משנת 1994, אגרגטים מלאכותיים ממקורות תעשייתיים, לרבות אגרגטים ממוחזרים. בהסתמך על תקן זה ניתן להשלים את ת.י. 3 ולהחילו גם על אגרגטים כדוגמת אפר פחם תחתית.

> לקריאת תיאור מורחב לחץ כאן
בישיבת מנהלת אפר הפחם בספטמבר 2010 הוחלט להמשיך ולקדם מחקר ופיתוח בנושאים הבאים:
  • סביבה – קרינה מבטון במבחן התקן ההולנדי
  • סביבה – קרינה מבלוקים המכילים אפר תחתית
  • סביבה – ניטור אבק בייצור בלוקים עם אפר תחתית
  • סביבה - בדיקות דיאוקסינים בחלב פרות על רפד אפר תחתית
קרינה מבטון עם וללא אפר פחם במבחן התקן ההולנדי עימות ממצאי מדידות קרינה (גמה ורדון) מבטון, עם וללא אפר פחם, בשיטת התקן הישראלי לקרינה ממוצרי בניה, עם ממצאים מקבילים מאותם גופי בטון בשיטה ההולנדית. בביצוע דר' פיטר דה-יונג, מעבדת NRG, ארנהם.

תאור תקציר העבודה

ת.י. 5098 – תכולת יסודות רדיואקטיביים טבעיים במוצרי בנייה, קובע שיטת מדידה ומגבלות לחשיפה לקרינה חיצונית (גמה) ופנימית (רדון). לשיטת מדידת הרדון על פי התקן חשיבות מיוחדת לשילוב אפר פחם בבטון. על פי מחקרים שנערכו בעולם ובישראל, הוספת אפר פחם לבטון מפחיתה בשיעור ניכר את שפיעת הרדון מהבטון. מחקר בסוגיה זו נערך בימים אלה בהזמנה משותפת של מנהלת אפר הפחם ומשרד הבינוי והשיכון, ע"י ממ"ג-שורק והמכון לחקר הבנייה בטכניון (החלטת מנהלת ינואר 2009 ).

בעוד שיטת מדידת הרדון שפותחה לצורך התקן הישראלי סובלת מחוסר נסיון, בסיס נתונים דל והעדר ביקורת מדעית בינלאומית, שיטת המדידה ההולנדית מבוססת על נסיון עשיר רב שנים והיא נבחנה אקדמית במחקרים לרוב ובפרסומים בעיתונות המקצועית הבינלאומית. השוואת ממצאי הבדיקות בשתי השיטות – ההולנדית הותיקה והישראלית הצעירה – תאפשר להעמיד במבחן תקפות מדעית את השיטה הישראלית.

> לקריאת תיאור מורחב לחץ כאן
קרינה מבלוקים המכילים אפר תחתית בדיקות קרינה לבלוקים המכילים אפר תחתית לפי ת.י. 5098 – תכולת יסודות רדיואקטיביים במוצרי בניה. בביצוע מעבדת סיסטם.

תקציר תיאור העבודה

המנהלת החליטה לקדם שימוש באפר פחם תחתית כח"ג המחליף חול במוצרי בנייה בכלל ובייצור בלוקים בפרט ( החלטת מנהלת מיולי 2010 ). בהתאם למדיניות פיתוח שימושים לוקחת על עצמה המנהלת לערוך בדיקות הנדרשות לרישוי מוצרים המכילים אפר פחם, בכלל זה בדיקות קרינה לפי ת.י. 5098.

> לקריאת תיאור מורחב לחץ כאן
ניטור אבק בייצור בלוקים עם אפר תחתית ניטור אבק השוואתי במפעל בלוקים בעת ייצור עם וללא אפר פחם תחתית, בביצוע החברה לחקר מדעי החיים.

תקציר תיאור המחקר

במסגרת התנאים לרישוי השימוש באפר פחם תחתית בייצור בלוקים הטיל המשרד להגנת הסביבה על מנהלת אפר הפחם לבצע ניטור אבק השוואתי בעת הייצור עם אפר פחם תחתית ובלעדיו. הניטור אמור להתבצע בתנאי קיץ, בהמשך לניטור קודם שנערך בעונת חורף. מטרתו להצביע על תרומת אפר התחתית לאבק הנוצר במפעל בתהליך הייצור.

> לקריאת תיאור מורחב לחץ כאן
בדיקות דיאוקסינים בחלב פרות על רפד אפר תחתית בדיקת נוכחות דיאוקסינים בחלב פרות הרובצות תקופה ממושכת על רפד המכיל אפר פחם תחתית, בביצוע מעבדה בצ'כיה באמצעות חברת KTE.

תקציר תיאור העבודה

אפר פחם תחתית משמש כרפד לבעלי חיים במסגרת פרויקט מבוקר מזה שנים אחדות, לאחר שהוכח כי אין חשש לזיהום קרקע ומי תהום שמקורו באפר ביישום זה. בהנחיית שרות המזון הארצי נבדקו ריכוזי מזהמים (מתכות ורדיונוקלידים) בתוצרת חקלאית (חלב, רקמות) של פרות אשר שהו זמן ממושך על רפד המכיל אפר תחתית ונמצא כי הם נמוכים בשיעור ניכר מהרמה המרבית המותרת שנקבעה להם ע"י שרות המזון.

לאחרונה העלה שרות המזון הארצי דרישה נוספת – בדיקת ריכוזי דיאוקסינים בחלב הפרות המשתתפות בניסוי. דרישה זו באה בעקבות מהלך שנקט השרות הווטרינרי לסקירה ארצית של ריכוזי דיאוקסינים בחלב פרות בישראל.

> לקריאת תיאור מורחב לחץ כאן
בישיבת מנהלת אפר הפחם בנובמבר 2010 הוחלט להמשיך ולקדם מחקר ופיתוח בנושאים הבאים:
  • שפכים – אפר תחתית כמצע אגנים ירוקים
  • חקלאות – אפר תחתית כמצע גידול לעצי מנגו
אפר תחתית כמצע אגנים ירוקים יישום אפר תחתית כמצע גידול קרומים ביולוגיים במערכת טיפול בשפכים. מחקר 4 שנתי בקריית המדע באריאל, בניהול דר' יעקב אנקר ממו"פ אזורי שומרון ובקעת הירדן.

תאור תקציר העבודה

בחינת התאמת מקטעי גודל שונים של גרגרי אפר תחתית לשמש כמצע גידול קרומים ביולוגיים בבריכות טיהור מי שפכים בשיטות שונות:

  • אקווה מלאכותית משופעלת – סנן ביולוגי המדמה תהליך טיהור טבעי בחלחול בתת קרקע.
  • אגן ירוק משופעל תת קרקעי – סחרור השפכים בשכבות אווירניות ודלות אוויר בחתך האגן, מתוגברות בבית שורשים של צמחיית מים ייחודית לנטרול יסודות מסוימים.
  • אגן ירוק תת קרקע אופקי גרביטציוני – מתקן נסיוני כפתרון מקומי לשכונה המנותקת ממערך הביוב ברבבה.
למחקר שני שלבים:
שלב א' – הוכחת היתכנות בהשגת הערכים הסביבתיים הנדרשים, בשנת המחקר הראשונה.
שלב ב' – מבחן כדאיות בהשוואה לאגרגטים (חצץ, טוף, בזלת) זמינים אחרים, ביתר שלוש שנות המחקר.

> לקריאת תיאור מורחב לחץ כאן
אפר תחתית כמצע גידול לעצי מנגו

תצפית רב שנתית על התפתחות עצי מנגו במצע אפר תחתית בהשוואה למצעי ביקורת טוף וקרקע מקומית, ע"י אלי האיש בנתיב הגדוד.

תאור תקציר העבודה

בשטח של כ- 10 דונם מתוך 50 דונם, המתוכננים ע"י אלי האיש מנתיב הגדוד לנטיעת מנגו בשנת 2011 ולהרחבה ניכרת בשנים הקרובות, תבוצע תצפית רב שנתית (ארבע שנים, או תקופה אחרת שתומלץ ע"י צוות ליווי מקצועי) של נטיעה וגידול עצים על גבי מצעית (אפר תחתית מעורב בקומפוסט) בבורות הזנה. התצפית, שתערך בהשוואה לגידולים על מצע טוף ועל קרקע מקומית, תשמש להתנסות ולהדגמת השימוש באפר כהכנה לשילובו בפיתוח העתידי. לקריאת תיאור מורחב לחץ כאן

> לקריאת תיאור מורחב לחץ כאן