מה חדש החלטות המנהלת

מספר מחקרים בעולם הראו כי הוספת אפר פחם לבטונים אינה מעלה את מקדם שפיעת הראדון ליחידת ריכוז אקטיביות של רדיום (226Ra) במוצר ואלי אף מקטין אותו. הסיבה העיקרית להקטנה השפיעה היחסית היא ככל הנראה כליאת הרדון בחלקיקי האפר הזכוכיתיים, הנוצרים בטמפרטורות גבוהות בתהליך שרפת הפחם. סיבה נוספת היא השינוי שעושה האפר במיקרו-מבנה של הבטון כתוצאה מתגובה פוצולנית המתרחשת בין האפר ואחד ממוצרי ההידרציה של צמנט פורטלנד – מימת הסידן. המבנה הצפוף הזה מונע "בריחת" אטומי הרדון לנקבי הבטון. כמו-כן, יתכן, כפי שדווח בספרות, קצב פליטת הרדון במוצרים עם האפר הולך וקטן עם הזמן בצורה משמעותית ובתלות בלחות הסביבתית.
במחקר אמורות להיבחן הסוגיות הבאות:

1. סקר ספרות בנושאים הבאים:
   • פליטת ראדון ממוצרי בנייה המכילים אפר פחם.
   • שיטות מדידת שפיעת ראדון במעבדה.
   • תקינה בנושא ר"א טבעית מחומרי בנייה.
     
     
2. שפיעת ראדון מבטון המכיל אפר פחם:
   • מדידות ראדון בממ"דים בנויים מבטונים עם ובלי אפר פחם.
   • מדידת פליטת ראדון במעבדה מקוביות בטון מהם עשויים הממ"דים (בדיקה זו תערך במקביל במעבדת שורק ובמעבדות בחו"ל – בהולנד ובאוסטריה).

סוללת אפר הפחם בכביש הגישה לגשר הכניסה הצפונית לג'סר א-זרקא הוקמה לפני 10 שנים ומשמשת מאז אתר מעקב ומבחן להתנהגות הסביבתית של אפר מרחף, המעובד בתנאי מפרט סלילה ומהווה גרעין מבני בסוללת כביש.

ניטור מי נגר שבוצע בסוללה בחורף 2008 אישש את ההערכות שהתגבשו במעקב הרב שנתי כי אפר פחם מרחף המיושם כחומר מילוי מבני מורטב ומהודק בסוללת כביש ובתשתיות מתנהג כמונולית אינרטי לסביבה במונחי הקריטריונים בתקנים האירופיים.

עם זאת, ריכוז הבורון נמצא גבוה יחסית (אף כי נמוך במונחים מוחלטים) בתשטיפי נגר חלקת האפר בהשוואה לנגר חלקת ביקורת מקרקע מילוי טבעית. ניטור 2009 אמור להתמודד עם השאלה על מקור יתר הבורון בחלקת האפר. יש להבהיר כי השאלה הינה בעלת ערך מדעי בלבד ונטולת משמעות סביבתית מעשית, הואיל וריכוז הבורון שנמצא במי הנגר זניח. אולם בשל תכונותיו הייחודיות מענין הבורון כאינדיקטור לחקירת מנגנוני שטיפת יסודות מהאפר בכלל. תוספת המידע תבסס את הבנת התהליכים המתרחשים במישור המגע בין סוללת האפר והסביבה

חוות מו"פ בקעה בגלגל – ניסוי השוואתי של גידול פלפל על מצעים שונים (אפר, טוף, פרלייט) במארזים שונים (מיכלי קלקר, שרוולי אריג). ניסוי רב שנתי שהחל בשנת 2006 ומתוכנן להימשך עד 2011. מימון הניסוי בשת"פ עם דשנים וחומרים כימיים.
> לקריאת התיאור המלא לחץ כאן

משק מודל ורד בקדש ברנע – תצפית השוואתית של גידול עגבניות שרי על מצעים שונים (חול מקומי, אפר, טוף, פרלייט) בשיטות אריזה שונות (תעלות פתוחות, תעלות מנותקות, שרוולי אריג, דליים). הניסוי החל בשנת 2007 והתצפית בשנת 2008, המתוכננת להימשך עד 2010.
> לקריאת התיאור המלא לחץ כאן

כרם יין בשדה בוקר – תצפית השוואתית של תגבור במצע אפר לקרקע הלס המקומית בשתי שיטות (הטמנה, חיפוי). התצפית החלה בשנת 2008 ומתוכננת להימשך עד 2010 והיא כוללת גם בדיקות תכולת מתכות כבדות בענבים לצורך רישוי שירות המזון הארצי לגידולים אכילים רב שנתיים.
> לקריאת התיאור המלא לחץ כאן

התנאים הסביבתיים לשימוש באפר פחם מרחף בסלילת כבישים ושימושים דומים נקבעו בהנחת המקרה המחמיר של המסה מירבית של המזהמים באפר, שטיפתם מסוללת האפר, מעברם המיידי בקרקע והצטברותם במי התהום בפוטנציאל הכמותי המלא של האפר המצוי בסוללה. הנחה זו, שהיא בלתי סבירה בעליל לדעת כל המומחים, היא בלתי נמנעת במצב הידע הנוכחי בהעדר הבנת תהליכים וכלי מדידה. בדיקות ראשוניות בסוללת ג'סר א-זרקא הצביעו על נטיית סוללת אפר מהודקת היטב להאטם למעבר מים. במטרה לבסס ממצאים אלה ולהעריך את מהירות תהליכי ההאטמות כדי שניתן יהיה להסתמך עליהם בקביעת תנאים סביבתיים סבירים יותר לסלילה באפר, הוחלט להמשיך ולערוך בדיקות חדירות בתצפיות חוזרות לאורך שנים אחדות בסוללת אפר בכביש מתחילת הקמתה.

הבדיקות נערכות ע"י פרופ' רמי קרן בסוללת אפר מרחף בקטע 19 של כביש 6. עד כה נערכו 3 תצפיות: ראשונה המשקפת את נקודת ההתחלה בוצעה בקיץ 2005 עם השלמת הסלילה והבאות אחריה בקיץ שנים 2006 – 2007. ממצאי הבדיקה מצביעים על מגמה ברורה של ירידה בחדירות האפר, אולם תהליך ההאטמות עדיין לא הסתיים לאחר שנתיים
> לקריאת התיאור המלא לחץ כאן
> לקריאת דו"ח ניטור 2007 לחץ כאן

יישום אפר פחם בשימושיו השונים בתחומי ההנדסה האזרחית - בנייה, סלילה ותשתיות שונות, מותנה בעמידתו בקריטריון אפר "בר שימוש" - רשימת ערכים מירביים מותרים לריכוזי יסודות הקורט המתכתיים בתשטיפי אפר, שנקבעה ע"י המשרד לאיכות הסביבה בהמלצת הועדה המקצועית-מדעית של מנהלת אפר הפחם.
בהתאם להמלצה זו אומצה בישראל שיטת הבדיקה TCLP של USEPA שהיתה זמינה אז ליישום מיידי. השיטה סובלת מחסרונות מהותיים ביישומה לאפר פחם בסביבה הניטרלית-בסיסית האופיינית לישראל. בשנים האחרונות הושלם גיבוש השיטה האירופאית EN-PDT המשקפת טוב יותר את ההתנהגות הצפויה של אפר הפחם בחשיפתו לתנאי הסביבה במציאות. העבודה אמורה לאפיין את האפרים ממקורות הפחם השונים של ישראל בשיטה זו. בעבודה קודמת נבחנו אפרים ממקורות דרום-אפריקני וקולומביאני. האפר מהמקור האינדונזי שונה במובנים אחדים משאר מקורות סל האפר הישראלי. הבדיקה הנדונה אמורה להשלים את מפת אפיון האפרים הזמינים בישראל.
> לקריאת התיאור המלא לחץ כאן
> לקריאת דברי הסבר כלליים לחץ כאן

מודל (LeachXS-ORCHESTRA) פותח ע"י קבוצת החוקרים ב- ECN בראשות Dr. Hans A. van der Sloot בהתבסס על מספר רב ביותר של פסולות שונות, לרבות אפר פחם, אמור להעריך כמותית שטיפה מצטברת לאורך שנים (100) של יסודות קורט (מתכות ואוקסיאניונים) בהתחשב באופי החומר ובתנאי הסביבה להם הוא נחשף. המודל משמש כלי מבחן בידי קבוצת העבודה לפיתוח התקינה הסביבתית האירופאית לטיפול בפסולות למיניהן, בכללן פסולות המנוצלות כמשאב ליעודים שונים, בראשות Dr. van der Sloot. הערכת הסיכונים תתבסס על ממצאי הרצת המודל בנתוני אפר ישראליים.

ממצאי המודל והערכת הסיכונים יוצגו ע"י Dr. van der Sloot בסדנה הבינלאומית על ההיבטים הסביבתיים של שימושי אפר פחם בדצמבר 2009.

KEMA כמוסד מדעי-טכנולוגי (בבעלות חברות החשמל ההולנדיות) המהווה מרכז התמחות בהיבטים הסביבתיים והבריאותיים של החשיפה לאפר פחם בייצור ובשימושיו, פיתח מודל חיזוי, KTM – KEMA Trace Model, הקושר, בהתבסס על ניתוח סטטיסטי של מאגר נתונים היסטוריים בתחנות הכח ההולנדיות, בין תכולת יסודות הקורט בפחם לריכוזיהם הצפויים באפר. המודל מסייע לחברות החשמל בקבלת החלטות רכש פחם בהתחשב ביעוד הסופי של האפר הנוצר ממנו ובמגבלות שנקבעו לו ע"י רשויות איכות הסביבה. סל מקורות הפחם ההולנדי דומה לישראלי וכן טכנולוגיית השריפה בתחנות הכח הפחמיות. חיזוי היסודות יערך ע"י Dr. Ruud Meij, חוקר בכיר ב- KEMA, בהתבסס על נתוני פחם המסופק לישראל.
ממצאי המודל יוצגו ע"י Dr. Ruud Meij בסדנה הבינלאומית על ההיבטים הסביבתיים של שימושי אפר פחם בדצמבר 2009.

במסגרת עבודה זו יבוצע איסוף של הנתונים הקיימים, זיהוי הנתונים החסרים וביצוע מדידות בהיקף הדרוש להשלמת החסר. בעזרת מודל שיפותח לחישוב חשיפת הציבור על פי תנאי המחייה השונים בישראל, תעשה הערכה של המנה האפקטיבית (במונחי חשיפה של כלל רקמות הגוף) השנתית הממוצעת לבני אדם מן הציבור
(members of the public). המודל יאפשר להעריך את השינויים במנת הקרינה הממוצעת לציבור בישראל שהתרחשו בעבר ואשר יתרחשו בעתיד עם שינוי תנאי המגורים או סביבת המחייה, בכלל זה שינויים כתוצאה מהשימוש באפר פחם בתעשיית הבניה בישראל.