מה חדש החלטות המנהלת

ינואר | מרץ | מאי | ספטמבר | נובמבר

בישיבת מנהלת אפר הפחם ב- 4 בינואר 2007 הוחלט להמשיך ולקדם מחקר ופיתוח בנושאים הבאים:
  • חקלאות - אפר פחם תחתית כרפד לעופות וכסופג מזהמים בלשלשת מטילות.
  • תשתיות - מפרט הנדסי/סביבתי לייצוב שבילי עפר עם אפר תחתית.
  • סביבה - תכולת יסודות רדיואקטיביים בבטונים מתקדמים.
אפר תחתית כרפד לעופות וכתשתית למטילות ניסויי שדה בלולים מסחריים במולדת ובבוסתן הגליל.

תקציר תאור הניסוי

בהמשך לניסויים שנערכו בפקולטה לחקלאות ברחובות ובלולים אחדים ובהסתמך על לקחיהם יבוצעו שני ניסויים ביישומים שונים: רפד לעופות רבייה כבדה במולדת ותשתית סופגת מזהמים מתחת לכלובי מטילות קלות בבוסתן הגליל.

בניסוי קודם שנערך בלול פטם בשבי ציון התגלעו בעיות אחדות ביישום האפר כרפד (לחות בתחילה, אבק בהמשך) שבאו לביטוי במחצית הראשונה של תקופת פיטום המדגר. הניסוי במולדת אמור לבחון פתרונות לבעיות אלה. בניסוי בבוסתן הגליל יאומתו הערכות לפוטנציאל הסביבתי הגלום באפר במניעת זיהום קרקע ומי תהום שמקורו בלשלשת המטילות, אשר התקבלו בניסוי מצומצם קודם.

> לקריאת התאור המלא לחץ כאן
אפר תחתית כאגרגט לייצוב שבילי עפר הוספת פרק מתאים במפרט הכללי המחייב ביישומי אפר פחם בתשתיות.

תקציר תאור העבודה

לאחרונה הולך ומתרחב הענין בשימוש באפר פחם תחתית כאגרגט בתערובת עפר לייצוב שבילים. בחינת יישום זה התבצעה במסגרת ניסוי שנערך בפארק אילון, בו נבדק מגוון גדול של תערובות בהרכב חומרים שונים. ממצאי הניסוי הצביעו על העדפת השימוש באפר תחתית.

ככל השימושים יש להכין גם לשימוש זה מפרט תנאים סביבתיים. בין השאר אמור המפרט להבטיח שיישום אפר פחם תחתית בטכנולוגיה זו בדרכים ובשבילים חשופים יהיה מותנה ביצירת חומר מלוכד שאיננו נשחק לאבק ואיננו מתפזר בסביבה;.

> לקריאת התאור המלא לחץ כאן
תכולת יסודות רדיואקטיביים בבטונים מתקדמים סקר בדיקות קרינה בבטונים נפוצים, העשויים מחומרי גלם מקומיים, לרבות אפר פחם והמייצגים את תעשיית הבטון העתידית על פי תקני הבנייה העדכניים.

תקציר תיאור הסקר

הסקר אמור להעמיד במבחן הסבירות את הגרסה העדכנית של ת.י. 5098 - תכולת יסודות רדיואקטיביים במוצרי בנייה. בהתאם לשינויים שחלו בענף הבנייה בארץ ישקף הסקר תערובות בטון בהרכב חומרי גלם עשירים יחסית לעבר ביסודות רדיואקטיביים: חצץ מהמחצבות הדולומיטיות הראשיות הממוקמות במרכזי הביקוש העקריים בארץ; חול רותם המהווה החלופה המקומית המשמעותית לחול הדיונות המסורתי; צמנט המיוצר מסל חומרים רחב מבעבר; אפר פחם המחליף חול וצמנט כאחת.

> לקריאת התאור המלא לחץ כאן
> לקריאת דברי הסבר לתקן לחץ כאן
בישיבת מנהלת אפר הפחם ב-8 במרץ 2007 הוחלט להמשיך ולקדם מחקר ופיתוח בנושאים הבאים:
  • תעשייה - אפר תחתית דק כמחליף חלקי לחול ולמלאן באספלט.
אפר תחתית כמחליף חלקי לחול ולמלאן באספלט במסגרת פיתוח שימושים לאפר התחתית הדק, המתקבל כשארית ניפוי המקטע הגס לחקלאות, נבחנת אפשרות ניצולו כמחליף חלקי לאגרגט טבעי ולמלאן בתערובות אספלט.

תקציר תיאור הניסויים

חקירה מקדמית שנערכה ע"י פרופ' אילן ישי בהזמנת המנהלת במכון לחקר התחבורה בטכניון כללה בדיקות אינדיקטיביות תקניות ומערכות מרשל מלאות בתערובות אספלטיות המכילות אפר פחם תחתית דק, בהשוואה לתערובת המכילה אגרגטים מינראליים רגילים. החקירה העלתה כי התערובות שנבחנו דומות בתכונותיהן לתערובת הבקרה, אם כי נחותות במעט בחלק מהפרמטרים, אולם מצטיינות בערכי החוזק ובשדרוג כושר הקיים של האספלט.

מעבר לשלבים מעשיים ביישום הנדסי מחייב אימות תוצאות אלה בחקירה מורכבת יותר בה ייבחנו הממצאים בתחום רחב יותר של חומרים ורמות ניסוי של הפרמטרים והמשתנים השונים, במגמה לבחון הגדלת חלקו של האפר בתערובת כחבילת תחלופה הן לחול והן למלאן. זאת כדי למצות את כדאיות השימוש באפר במפעלים המרוחקים ממחצבות פעילות.

> לקריאת התאור המלא לחץ כאן
בישיבת מנהלת אפר הפחם ב- 3 במאי 2007 הוחלט להמשיך ולקדם מחקר ופיתוח בנושאים הבאים:
  • בנייה - בטון עתיר אפר פחם מרחף.
  • סביבה - חידור מים בסוללת כביש מאפר פחם מרחף לאורך זמן.
בטון עתיר אפר פחם מרחף סקירה ספרותית של מחקרים ותיעוד פיתוח בטונים עתירי אפר פחם, בעריכת חוקרים במכון הלאומי לחקר הבנייה בטכניון.

תקציר תיאור העבודה

מאמצע שנות ה-80 של המאה ה-20 התחיל השימוש בשיעורים גבוהים של אפר פחם בבטון קונסטרוקטיבי. המחקרים שבוצעו במקומות אחדים בעולם הראו בבירור שבטון עם תכולה גבוהה של אפר פחם בעל אפיונים מסוימים מצטיין בתכונות רבות מעולות הן בחוזק לחיצה גבוה במיוחד והן במניעת חדירת כלורידים ומאפשר שיעורי החלפת צמנט גבוהים. פיתוח זה מקבל חיזוק מהמגמה העולמית לקנוס תהליכים תעשייתיים הגורמים לפליטת CO2 שתביא להתייקרות הצמנט וליצירת תמריץ עסקי להגדלת שיעור האפר כמחליף צמנט בבטון.

סקר הספרות מיועד להכין את תשתית הידע למחקר ולמקד אותו בתנאי הסביבה וחומרי הגלם המאפיינים את ישראל. בהתבסס על סקר הספרות תבוצע סדרת בדיקות מקדמיות לגיבוש מפורט של שאלות המחקר ומבחניו.

> לקריאת התאור המלא לחץ כאן
חדירות סוללות כביש העשויות אפר פחם מרחף בדיקת שינויים בקצב חידור מים בסוללת כביש הבנויה מאפר פחם מרחף כתוצאה מתהליכים כימיים המתרחשים בה לאורך זמן. תצפית שלישית.

תקציר תיאור המחקר

התנאים הסביבתיים לשימוש באפר פחם מרחף בסלילת כבישים ושימושים דומים נקבעו בהנחת המקרה המחמיר של המסה מירבית של המזהמים באפר, שטיפתם מסוללת האפר, מעברם המיידי בקרקע והצטברותם במי התהום בפוטנציאל הכמותי המלא של האפר המצוי בסוללה. הנחה זו, שהיא בלתי סבירה בעליל לדעת כל המומחים, היא בלתי נמנעת במצב הידע הנוכחי בהעדר הבנת תהליכים וכלי מדידה. בדיקות ראשוניות בסוללת ג'סר א-זרקא הצביעו על נטיית סוללת אפר מהודקת היטב להאטם למעבר מים. במטרה לבסס ממצאים אלה ולהעריך את מהירות תהליכי ההאטמות כדי שניתן יהיה להסתמך עליהם בקביעת תנאים סביבתיים סבירים יותר לסלילה באפר, הוחלט להמשיך ולערוך בדיקות חדירות בתצפיות חוזרות לאורך שנים אחדות בסוללת אפר בכביש מתחילת הקמתה.

> לקריאת התאור המלא לחץ כאן
בישיבת מנהלת אפר הפחם ב- 6 בספטמבר 2007 הוחלט להמשיך ולקדם מחקר ופיתוח בנושאים הבאים:
  • חקלאות - בוצת שפכים מיוצבת בסיד ואפר פחם מרחף (במס"א) לשימוש חקלאי.
  • חקלאות - גידול צמחים על מצע אפר תחתית.
  • סביבה - אפיון והגדרת אפר מרחף בקריטריונים של תקנות אבק.
במס"א לשימוש חקלאי מחקר המשך להשלמת רישוי הבמס"א וליישומה בתצפיות שדה בביצוע דר' פנחס פיין וחובריו מהמכון למדעי הקרקע, המים והסביבה במרכז וולקני לחקר החקלאות.

תקציר תיאור המחקר

המחקר מתבצע במסגרת ההערכות להפעלת מתקן ניסוי לייצור במס"א בשיטת N-Viro האמריקאית בשפד"ן. במסגרת זו תושלם בדיקת ריכוזי יסודות קורט מזהמים בצמחים הגדלים על קרקע המועשרת בבמס"א וכן תחלנה תצפיות שדה רב שנתיות בהתבסס על לקחי המחקר הראשוני שהתבצע במרכז וולקני ובחלקות שדה אחדות.

> לקריאת דברי רקע מורחבים לחץ כאן
> לקריאת תכנית המשך המחקר לחץ כאן

גידול צמחים על מצע אפר תחתית ניסויי שדה במסגרת הרחבת החשיפה של מגדלים לאפשרות השימוש באפר תחתית כמצע גידול איכותי לצמחים

תקציר תיאור הניסויים

במו"פ בקעת הירדן - ניסוי השוואתי רב שנתי של גידול פלפל על מצעים שונים (אפר, פרלייט, טוף) בכלי קיבול שונים (שרוולים, מיכלים) בהמשך לניסוי ראשוני שהצביע על יתרון אפשרי של שרוולים על מיכלים ועל יתרון מסוים של אפר על המצעים האחרים.

> לקריאת תוכנית הניסוי לחץ כאן

במו"פ ערבה - ניסוי השוואתי של גידול פלפל במשק מודל על מצעים שונים (אפר, פרלייט, טוף) במטרה להשיג אופטימיזציה בחסכון ובייעול השימוש במים המלוחים המקומיים ובדשן, בתנאי מחסור בחול לציפוי שטחים חקלאיים חדשים.

בחממה האקולוגית עין שמר - ניסוי השוואתי של גידול כלנית על מצעי אפר וטוף. הניסוי מתבצע במסגרת עבודות בגרות של תלמידי מגמות ביולוגיות בבתי ספר בסביבת עמק חפר, בליווי מדריכי שה"מ במשרד החקלאות.

> לקריאת תוכנית הניסוי לחץ כאן

אפיון והגדרת אפר מרחף בקריטריוני אבק ניטור אבק אפר מרחף ע"י חברת טבת וביצוע אנליזת סיליקה גבישית חופשית במדגמי האבק במעבדה מתמחה בארה"ב.

תקציר תיאור העבודה

אפר פחם מרחף מוגדר בישראל כ"אבק מזיק" עקב תכולת הסיליקה הגבישית חופשית (קוורץ) שבו. בהתבסס על מחקרים שנערכו בעולם ניתן להגדיר את אבק האפר המרחף כאבק מטריד או כחלקיקים בלתי מסווגים. סקר ספרות נרחב שערך דר' אשר פרדו על ההיבטים הגהותיים של החשיפה לאבק אפר פחם וכן עדכון מקיף שלו שנערך במחצית השנייה של 2006 ע"י פיליפ גולדברג מטיל ספק, בהתבסס על הגישה המקובלת בעולם, בהגדרת אפר מרחף כאבק מזיק. מטרת הניטור היא לבחון אפשרות הגדרת אפר מרחף בישראל כאבק מטריד (בלתי מזיק) כמקובל בעולם.

> לקריאת התאור המלא לחץ כאן

בישיבת מנהלת אפר הפחם ב- 22 בנובמבר 2007 הוחלט להמשיך ולקדם מחקר ופיתוח בנושאים הבאים:
  • סביבה - קיבוע פסולת רדיואקטיבית בעזרת אפר פחם מרחף..
קיבוע פסולת רדיואקטיבית מחקר גישוש, בהנחיית פרופ' חיים כהן ובהשתתפות גיורא שגב במרכז האוניברסיטאי באריאל, לבחינת אפשרות ניצול תכונות האפר המרחף כפוצולן וכמלאן לקיבוע פסולות רדיואקטיביות, ברמות קרינה נמוכות עד בינוניות, בגופים ממוצקים.

תקציר תיאור המחקר

פרופ' חיים כהן עוסק מזה שנים רבות בפיתוח השימוש באפר פחם מרחף כריאגנט לסתירה וקיבוע בוצות תעשייתיות מסוכנות, בהתבסס על תכונותיו הייחודיות של האפר (הגבה בסיסית, שטח פנים גדול, אופיין ספיחה יעיל) . מטרת הפיתוח לחסוך בהוצאות הגבוהות הכרוכות בטיפול בשיטות המקובלות בפסולות אלה (עד כדי 1,000 $ לטון בוצה). תוצר הקיבוע אמור לעמוד בדרישות הריכוזים המרביים הנשטפים לסביבה והוא ניתן לניצול, בזכות תכונות האפר, כמחליף חלקי של החול בתערובות בטון.
לקריאת הצעת המחקר לחץ כאן