מנהלת אפר הפחם

אפריתון

גליון מס' 28 | יולי 2018

2 חדש באתר

הערכת סיכונים בשימושי אפר פחם

הערכת סיכונים בשימושי אפר פחם
אמנם ריכוזי יסודות הקורט והיסודות הרדיואקטיביים באפר גבוהים יחסית לסלע ולקרקע הטבעיים במקרים רבים (יש גם יוצאים מכלל זה, כדוגמת סלע הפוספט המכיל יסודות רדיואקטיביים בריכוזים העולים במידה רבה על אלה שבאפר), אולם ריכוזיהם נמוכים בפחם ולפיכך גם באפר.

יובהר כי המשמעות הסביבתית של יסודות הקורט והיסודות הרדיואקטיביים אינה תלויה באופן ישיר בריכוזיהם באפר אלא בזמינותם לסביבה בשימושיו: יסודות הקורט במידת מסיסותם בתשטיפי האפר בחשיפתו לסביבה מימית ויסודות רדיואקטיביים בתרומתם למנת הקרינה לאדם מעבר לקרינת הרקע הקיימת ממילא – אלא כאלה נמוכים עד זניחים בשימושים למיניהם - מוצרי בנייה, סלילה ותשתיות וחקלאות, כמוכח בהערכות הסיכונים.

סיווג סביבתי בינלאומי של אפר פחם

בשל ההערכות המייחסות לאפר רמות נמוכות של סיכון סביבתי הוא מסווג בתקינה העולמית כלא מסוכן בכל הקטגוריות הסביבתיות – יסודות קורט מזהמים, יסודות רדיואקטיביים ואבק ולא נדרשים בעולם תנאים סביבתיים מיוחדים בשימושיו המושכלים.

OECD כולל אותו ברשימת Green List; התקן הבינלאומי להגנה מקרינה פוטר אותו מבקרה ופיקוח והוא מסווג בכל העולם כאבק שאיננו מזיק.Final Rule של USEPA משנת 2014 מסווג את אפר הפחם כשארית לא מסוכנת משריפת פחם ואיננו דורש תנאי סביבתי כל שהוא בשימושיו המוסדרים. כך גם האיחוד האירופי. התקן הבינלאומי להגנה מקרינה של סבא"א משנת 2014 פוטר את אפר הפחם עצמו ובשימושיו מכל רגולציה. הדירקטיבה האירופית להגנה מקרינה משנת 2014 איננה מגבילה את השימוש באפר פחם בכלל ובמוצרי בנייה בפרט ומגבילה את דרישותיה לעמידת המוצר במדד (אינדקס) הקרינה וכן לדיווח ריכוזי היסודות הרדיואקטיביים באפר הפחם כבחומרים אחרים דומים בלבד לדרישת הרשויות.

סקירה מקיפה של פיתוח ותנאי רישוי שימושים

נוהל רישוי שימושי אפר פחם ומשטר היתרי הוצאתו מתחנות הכח ליעדיו, השוררים היום, נקבעו ע"י הדרג המקצועי הארצי בסוף שנות התשעים של המאה הקודמת ובתחילת שנות האלפיים, באופן שהתאים לידע, לניסיון ולמיומנות הראשוניים של גורמי הממשלה והמשק בתחילת הדרך של הטמעת הידע העולמי וקידום השימושים.

בעוד שבתחילת הדרך לפיתוח השימושים ויישומם התחייבה מערכת מקיפה של שליטה פרטנית במשלוחי אפר הפחם ויעדיהם מנימוקי זהירות מונעת, הרי היום, בעבור כ- 25 שנה מאז, מתבקש שינוי מהותי המתאים לבגרותו ובשלותו של המערך, המאפשר ניהולו על פי עקרונות המקובלים בעולם כמתואר לעיל.

יצוין כי בישראל, כבעולם, מקובלת הבחנה בין שימושים בהם אפר הפחם המרחף קשור הידראולית (bound) במוצר בזכות תכונת הפוצולניות שלו, כדוגמת מוצרי בניה, בהם אין חשש לשטיפת יסודות קורט מזהמים לסביבה, ולפיכך לא נדרשים תנאים סביבתיים בשימושים אלה, לבין ניצולו בשימושים בקרקע המחייבים הערכת סיכונים מקומית וייעודית מחשש זיהום מי תהום או יבול חקלאי, כמפורט בתנאים הסביבתיים בשימושי הקרקע – סלילה, תשתיות וחקלאות.

אנו המומים וכואבים להודיע על פטירתו של חברנו עמרי לולב ממחלה, ערב פרסום מהדורת האפריתון הנוכחית.

עמרי לולב כיהן כמנהל מנהלת אפר הפחם
בין השנים 1995 - 2018

ההלוויה תתקיים ביום רביעי, 4.7.2018 בשעה 17:00

בבית העלמין בהר אדר.

מנהלת אפר הפחם

1 משולחן העורך  

לכל "ידידי האפר" באשר הם,

המערכת שבה ומתנצלת בפני קוראי אפריתון הנאמנים על שתיקתו המתמשכת זה כשנה וחצי. במהלך הזמן הזה, ניצני ההידברות עם משרד הגנת הסביבה שנפתחו ועוררו תקווה לחידוש ההבנה המקצועית בין המנהלת והמשרד אכזבו וקמלו. רוח ההידברות שהחלה לנשוב והניבה מנגנון מוסכם לליבון סוגיות במחלוקת, הפכה לרוח קדים שחוללה מצד המשרד מהלך דו ראשי לקעקוע היסודות המקצועיים של מערך אפר הפחם, שנבנו ע"י המנהלת בעמל רב לאורך שנות דור והמהווים תנאי הכרחי לתפקודו המועיל והיעיל.

  • הראש האחד התיימר לערוך מעין "אופטימיזציה משקית" של שימושי אפר פחם בקטגוריות כלכליות-סביבתיות, במטרה לסמן מדרג תעדוף המצדיק לכאורה התערבות משרד הגה"ס בהכתבת שימושים "מועדפים" ומניעת "פסולים". בהסתמך על עבודה כלכלית כביכול המשווה תועלות ועלויות, ניסח משרד הגה"ס מדיניות הקובעת שימושים "מוצדקים" ושאינם כאלה. זאת בשני מחזורים, השני, כטענת המשרד, במענה להערות הציבור. מבלי להיכנס לפרטי הביקורת על העבודה וכשליה יאמר בקצרה שהנחותיה המקצועיות בשני המחזורים שגויות, על פי חוות דעתם של מיטב המומחים הן בתחומי השימוש באפר והן בניתוח הכלכלי, ולפיכך אין ממש במסקנותיה, האחרונות כראשונות. המבקשים לעיין בביקורת המנהלת על העבודה בשני מחזוריה מוזמנים להיכנס למדור משוב-אפר באתר המנהלת.
    לא פחות חמורות גרסאות המדיניות, הן הראשונה והן השנייה, שנוסחו ע"י משרד הגה"ס בהתבסס על שתי גרסאות העבודה, אשר כל תכליתן, על אף היותן הפוכות זו מזו, היא השלטת משטר התערבות, המתחזה לסביבתי, בקביעת יעדי האפר בשם טובת הציבור כביכול. זאת במינוף החרדה הטבעית מהחשיפה לקרינה בשימושי האפר, הנובעת מהטעיית הציבור שטופחה במשך שנים בכלי התקשורת.
    המנהלת עומדת על דעתה המקצועית, המבוססת על ממצאי המחקרים ועל הידע העולמי, כי אין סכנה סביבתית ובריאותית בשימושי אפר הפחם המיושמים בתנאים הסביבתיים-בריאותיים שנקבעו להם וכי אל לו למשרד להגנת הסביבה להתערב בהגבלת יעדיו. לתפיסת המנהלת התערבות כזו מנוגדת לעקרונות המקובלים בתקינה העולמית ויש בה פוטנציאל של פגיעה בתועלת הציבורית ובאיכות החיים של תושבי המדינה.
    במשק הפועל על פי עקרונות בסיסיים של שוק חופשי, המתעדף מעצמו ערכים איכותיים וכלכליים, כמקובל ברחבי העולם כולו, יושג האיזון המבוקש בין תועלות ועלויות בסביבה תחרותית התחומה במגבלות נורמטיביות - טכנולוגיות, סביבתיות-בריאותיות ועסקיות. גם בביקורת גרסאות המדיניות ניתן לעיין במדור משוב-אפר.
  • הראש האחר הניע את מבקר המדינה לערוך דו"ח טועה ומטעה, המבוסס על הנחיות מקצועיות שגויות ומגמתיות שקיבל ממשרד הגה"ס, בעיקר בתחום ההגנה מקרינה, ו"עובדות" שהוצגו בפניו כעובדות. הדו"ח הדהים את כל המומחים בתחום אפר הפחם במופרכותו המקצועית וברוחו הלעומתית מעוררת חרדות השווא, הממצב את ישראל כמדינה קיצונית החורגת מההסכמות המקצועיות והרגולטוריות המקובלות על גופי הסביבה והבריאות הבינלאומיים, בתוכן אמנות שהיא עצמה חתומה עליהן.
    המנהלת השקיעה מאמצים כבירים להאיר את עיני המבקר במובאות מהנורמות המקובלות בעולם, בממצאי המחקר ובחו"ד המומחים, לרבות אלה המתפרסמים באתר המנהלת, אולם הוא בחר לעצום אותן ואף להטיל ספק בתום ליבה של המנהלת בפעילותה הציבורית. בתגובתה לביקורת כנדרש על פי חוק, פסלה המנהלת בלא מורא ובלא משוא פנים את קביעותיו חסרות השחר של המבקר ואף הזהירה אותו מהנזקים הציבוריים והמשקיים העלולים לנבוע מעמדתו משוללת היסוד המקצועי.

    ביקורת המנהלת התבססה על העובדות הבאות:

    • אפר הפחם הוא ח"ג חיוני בעל ערך מוסף טכנולוגי המנוצל בעולם כולו באורח חופשי בשלל יישומים, בעיקר בתחומי הבנייה והסלילה, אולם גם בחקלאות ובמוצרים תעשייתיים שונים.

    • ממצאי המחקרים בישראל כבעולם מעלים כי השפעותיו הסביבתיות הבלתי רצויות של אפר הפחם בשימושיו (בעיקר חשש מזיהום קרקע ומים מיסודות המצויים באפר ומחשיפת הציבור לקרינה) נמוכות עד זניחות. לפיכך הוא מסווג בעולם כחומר שאין סכנה בשימושיו בכל ההיבטים הסביבתיים-בריאותיים, לרבות ובעיקר קרינה מייננת.

    • גורמי התקינה הסביבתית-בריאותית הבינלאומיים, לרבות הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (IAEA), OECD, הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה (USEPA) והקהילה האירופית, פוטרים את אפר הפחם מרגולציה סביבתית בשימושיו התעשייתיים.

    • מאידך גיסא תורם השימוש באפר לשימור משאבי טבע מתכלים המצויים במחסור ולהפחתת הפגיעה במרחבי סביבת הטבע במניעה חלקית של כרייתם ועיבודם התעשייתי.

    • יישום אפר פחם במגוון שימושיו, שהתנהל עד כה באורח חופשי בישראל, תרם למשק, בזכות פעולת המנהלת, תועלת ישירה מעל למיליארד ₪ בשנה בממוצע מאז שנת 2000. התערבות משרד הגה"ס בהגבלת שימושיו, ברוח דו"ח המבקר והמלצותיו, לרבות מניעת יבוא להשלמת החסר מהמקורות המקומיים, עלולה לגרום לנזק משקי ישיר בסדר גודל של מאות מיליוני ₪ בשנה.

    ביקורת המנהלת שומטת את הבסיס המקצועי של הדו"ח והופכת אותו למסמך חסר ערך מעשי ואת המלצותיו לבלתי ראויות ליישום.
    המנהלת תמשיך לפעול לרציונליזציה של הבקרה הסביבתית-בריאותית-גהותית על שימושי אפר הפחם בנורמות המקובלות בעולם.
    המעוניינים לעיין בביקורת המנהלת על דו"ח המבקר במלואה מוזמנים להיכנס לידיעה המתאימה במשוב-אפר.

על אף המתקפה המשולבת ממשיכה המנהלת לפעול על פי מחויבותה הציבורית לקדם שימושים לאפר פחם ולמצות את תועלתם למשק בתנאים סביבתיים קבילים מקצועית.

בגיליון הנוכחי נסקור בפניכם את מדיניותה העדכנית של המנהלת לקידום שימושי אפר פחם במציאות של חוסר וכן את עיקרי פעולותיה בשנת 2017 הממוקדות ביצירת תשתית הידע שתאפשר המשך ניצול מועיל ואמין של האפר בתעשיית הבנייה ובחקלאות במצבי משק משתנים.

באשר לכל השאר ... נציין כמנהגנו תמיד, כי האפר, כחיים עצמם, ממשיך לזרום, גם אם בהיקף מופחת, ולהעמיד בפנינו אתגרים והזדמנויות, לעיתים לטובה ולעיתים לקושי.


עמרי לולב

3 חושבים מחדש – עדכון מדיניות ותוכנית האב למערך אפר הפחם

בעקבות שינויים משמעותיים שהתרחשו בשנים האחרונות בהיקף ייצור החשמל מפחם ושינויים הנגזרים מהם בכמויות אפר הפחם, עלה הצורך לעדכן את תוכנית האב על פיה פועלת מנהלת אפר הפחם. זאת לשם הקצאה מיטבית, במציאות משתנה, של משאבי המנהלת ליצירה, לשימור, לתחזוקה ולעדכון שוטף של התשתית הממלכתית בתחום האפר בידע ובתקינה הנדרשת להנעת כוחות השוק למיצוי התועלת הכוללת הגלומה במגוון יישומי האפר ולשמירת רצף אספקתו השוטפת מתחנות הכח למניעת שיבושים בתפקודן.

להערכת תמונת המצב נבחן מרחב הפעולה של שימושי האפר והותוו גבולותיו, באמצעות הרכבים מייצגים, במונחי עלות/תועלת, בהתחשב במדדים המשקיים-אסטרטגיים, מדדי האיכות והכלכלה ומדדי הסביבה, הבריאות והחברה. במסגרת זו נסקרו כלל השימושים בהיבטיהם הטכנולוגיים, הכלכליים והסביבתיים והוערכה תרומתם הכוללת למשק בחלופות שונות של הקצאת האפר.

טווח הבחינה מתמקד בחמש השנים 2018 – 2022, המאופיינות בתפעול מוגבל של יחידות הייצור הפחמיות בשיעור 70% מרמת הייצור של שנת 2015 ומכאן גם של ייצור האפר– כ- 750 אלפי טונות בשנה. לאחר 2022, בה מתוכננת הדממת ארבע היחידות הוותיקות בתחנת הכח אורות רבין, תפחת כמות האפר הזמינה למשק עוד יותר. לעת הזאת לא ניתן להעריך את כמויות האפר הצפויות לאחר מועד זה, אולם בהנחת תפעול יחידות הייצור הנותרות ברמה הנוכחית תפחת כמות האפר השנתית לכ- 500 אלפי טונות בשנה.
מנגד יגדל וילך הביקוש לאפר כמשאב חיוני בעיקר לייצור צמנט ובטון, העומד כבר היום על רמה של כ- 2.5 מיליון טונה בשנה בכלל הביקושים.

לעיון במסמך העמדה: התוויית מרחב הפעולה וקדימויות לפיתוח, קידום, שימור ותחזוקת שימושי אפר פחם

4 אומרים ועושים – מהחלטות המנהלת, 2017

לעיון בסקירה מקיפה של פעולות המנהלת בשנת 2017.

מרץ 2017 – העמקת והרחבת מחקר ניצול אפר בחקלאות

המחקר נועד להעמיק ולבסס את הידע הקיים בשימוש באפר מרחף ביישומים חקלאיים ולהרחיב את מגוון היישומים כחלופה מועדפת אגרונומית וכלכלית בתחרות עם חומרים ושיטות חליפיים. העבודה נעשית בעיקרה במכון למדעי הקרקע, המים והסביבה במרכז וולקני לחקר החקלאות, במשרד החקלאות ופיתוח הכפר.

תקציר תיאור העבודה

המחקר שנערך עד כה על פי החלטות המנהלת בספטמבר 2007 ובינואר 2012, מאשש בממצאיו הרבים את הידע העולמי כי היישום החקלאי של אפר מרחף בכלל ושל הבמס"א בפרט, בתנאים מוגדרים, מהווה פתרון אגרונומי וסביבתי המצטיין בתרומות משמעותיות לחקלאות:

  1. דישון בשחרור איטי ומתמשך (slow release)של יסודות חיוניים לצמח המצויים בבוצה ובאפר, המחליף דישון תעשייתי;
  2. קיבוע מתכות כבדות המצויות בבוצה והפחתת זמינותם לצמח ולסביבה;
  3. טיוב מבנה קרקעות כבדות וקלות והפחתת נגר וסחף;
  4. הדברת עשבייה ומחלות צמחים שוכנות קרקע כמחליף של חומרי הדברה.

במסגרת המחקר ייבחנו היבטים נוספים בעלי משמעות חקלאית וסביבתית:

  1. העשרת תוצרת חקלאית ביסודות קורט חיוניים לבריאות האדם המצויים באפר,
  2. סילוק זרחן משפכי רפתות (מכוני חליבה) המהווה בעיה סביבתית,
  3. בחינת השפעת הבמס"א על זמינות זרחן ויסודות קורט החיוניים להתפתחות הצמח.

לעיון בתיאור מורחב של תוכנית המחקר

מאי 2017 – השפעת הזמן על שפיעת רדון מבטון

מדידה חוזרת של שפיעת רדון מדוגמאות בטון עם ובלי אפר פחם בעבור שנים אחדות מיציקתן והשוואת הממצאים לאלה שהתקבלו במועד ייצורן. בביצוע מעבדת הקרינה באוניברסיטת בן גוריון בהנחיה ובקרה של שטח בטיחות קרינה בממ"ג-שורק.

תקציר תיאור העבודה

הוספת אפר פחם מרחף לבטון גורמת בדרך כלל להפחתה בשפיעת הרדון בשל תרומתו להקטנת החללים ונתיבי הפעפוע של הרדון מהבטון. תופעה זו מקבלת ביטוי במדידות הנערכות עבור המנהלת, זה שנים אחדות בדוגמאות הבטון עם אפר מהמקורות השונים בהשוואה לבטון ללא אפר.

בעוד תרומתו של האפר לקרינת הגמא מתבטאת, על פי הממצאים המצטברים של המדידות במונחי אינדקס הקרינה (7000 שעות בשנה בממ"ד), בתוספת של mSv/y 0.05 בממוצע, הרי תרומתו בהתחשב בשינוי שפיעת הרדון פוחתת בכ- 20% ל- mSv/y 0.04.

יש להניח שהגורם העיקרי לתרומת האפר להפחתה בשפיעת הרדון במדידות המתבצעות דרך שגרה זמן קצר – שבועות אחדים בלבד, אחרי יציקת דוגמאות הבטון, הוא ציפוף פיזיקלי, בהחליפו חול שהוא בעל גרגר גדול משל האפר. עם הזמן הבטון נעשה צפוף יותר עקב התמשכות תהליך ההידרציה ויצירת גבישי שריג הבטון ושפיעת הרדון פוחתת.

לעיון בתיאור מורחב של תוכנית העבודה

נובמבר 2017 – הערכה סביבתית של שימושי אפר מרחף בתשתיות בעזרת LEAF

מיסוד הערכת הסיכונים הכרוכים ביישום אפר פחם מרחף בקרקע לייעודי תשתית – תנועת יסודות קורט מזהמים הנשטפים מהאפר ביישומי תשתית שונים בקרקע לעבר מי התהום, בביצוע צוות בין תחומי בראשות דר' נדיה טויטש מהמכון הגיאולוגי בהשתתפות פרופ' קוסטה קובלר מהמכון הלאומי לחקר הבנייה בטכניון ודר' רפי ירון מארם מהנדסים. זאת במסגרת עבודה מקיפה להטמעת מערכתLEAF ככלי עיקרי להערכות סיכונים סביבתיים בשימושי אפר הפחם.

תקציר תיאור המחקר

LEAF – Leaching Environmental Assessment Framework, היא מסגרת להערכת השפעות סביבתיות של תשטיפי מגוון גדול של חומרים ומוצריהם הכוללת ארבע שיטות שטיפה עדכניות של USEPA האמורות לשקף בקירוב טוב את ההתנהגות הצפויה של החומרים בתהליכי חשיפתם לתנאי סביבה שונים. המערכת פותחה בשיתוף פעולה של קבוצות מחקר בהנהגת Prof. David Kosson מאוניברסיטת Vanderbilt בטנסי ארה"ב וכן Dr. Hans van der Sloot ממכון ECN בהולנד, במעורבות ותמיכה של USEPA.

עד עתה הושלמו שני השלבים הראשונים בעבודה: הטמעת מתכונת LEAF בארגון נתוני מאגר המידע הבסיסי וכן הערכת הסיכונים בעזרת LEAF ביישומי אפר מרחף בקרקע לייעודים חקלאיים. הממצאים העיקריים של הערכה זו מעלים כי "חישובי מאזן מסה של קרקעות מטופלות ולא מטופלות עם וללא צמח הכוללים קליטה על ידי הצמח ומיצוי לנקז של המזהמים הפוטנציאלים מצביעים כי אפר הפחם בבמס"א אינו משחרר מזהמים פוטנציאליים בכמות גבוהה ולכן הוא בטוח ליישום חקלאי".

השלב הנוכחי במחקר ישלב במודל LEAF את הערכים המתקבלים בתשטיפי אפר מרחף ביישום ישיר כתוסף לתערובות צמנטיות וכמילוי מבני בתשתיות בקרקע.

לעיון בתיאור מורחב של תוכנית המחקר

נובמבר 2017 – הערכת תרומת אפר פחם בבטון למנת הקרינה לאדם מהציבור במגורים

חישוב תרומת אפר פחם בבטון למנת הקרינה לה נחשף אדם מהציבור בישראל במגוריו. זאת בהרצת מודל התקן ההולנדי בהתבסס על ממצאי סדרות הבדיקות הרב שנתיות שנערכו ב- NRG בדוגמאות בטון תוצרת ישראל. בביצוע Dr. Govert de With במעבדת NRG בהולנד.

תקציר תיאור המחקר

מאז 2012 במשך 5 שנים בצעה מעבדת NRG בהולנד (מעבדה מתמחה המשמשת לרגולציה) עבור המנהלת בדיקות קרינה בדוגמאות בטון-אפר ישראלי מייצגות, במקביל לבדיקות השוטפות הנערכות מדי שנה במעבדות שורק ובן גוריון.

הבדיקות שבוצעו במעבדת NRG, הן מבחינת היקפן (21 סדרות, 5 מתוכן ללא אפר פחם) והן מבחינת מגוון המקורות הפחם (16 מקורות, המייצגים את מרבית אפר הפחם מדי שנה), משקפות את אפר הפחם שנעשה בו שימוש כתוסף לבטון בשנים אלה, וככל שניתן להעריך את הרכב סל הפחם העתידי, גם את אפר הפחם שיעשה בו שימוש בשנים הבאות.

לצורך הערכה ברמה הלאומית של מנת הקרינה מאפר פחם כתוסף לבטון לה נחשפת האוכלוסייה בישראל בכללה ואוכלוסיות משנה בתוכה, יש להשתמש במודל מורכב המתייחס לדירה מייצגת הכוללת חדרים בעלי אפיונים שונים – חדרי שינה, חדר מגורים, מטבח, שירותים ומסדרונות ולמשך שהייה נורמטיבי בכל אחד מהחדרים. מודל התקן ההולנדי בנוי באופן מכליל המאפשר להעריך את מנות הקרינה בכל נקודה בדירה בהתייחס לאפיון של כל אחד מקירות המבנה – קירות המעטפת וקירות פנימיים, והחומרים מהם הם עשויים וכן לחילופי האוויר בין הדירה וסביבתה ובין חדרי הדירה לבין עצמם.

לעיון בתיאור מורחב של תוכנית העבודה

אוגדן

ספריית עלוני המידע מציגה את עולם אפר הפחם על כל רבדיו - מייצורו בתחנות הכח ועד ניצולו המועיל במגוון היישומים - בדברי הסבר קצרים שווים לכל נפש, בתמונה וצבע ובאיורים מאירי עיניים, על היבטיו הסביבתיים, הטכנולוגיים והכלכליים.
ניתן לקבל את העלונים באוגדן שהופק במיוחד למטרה זו. המעוניינים מוזמנים לפנות למזכירות המנהלת באמצעות "צור קשר" באתר ולציין פרטי קשר מלאים למשלוח.

 

בימת

בימת הדיונים הציבורית של מנהלת אפר הפחם מאפשרת למבקרים באתר לקחת חלק בדיונים המתקיימים בסוגיות המרכזיות של פעילותה ולהשתתף בעיצוב וגיבוש עמדתה בשאלות אלה. השתתפות בדיון פתוחה לכל.

 

ארכיון

העיתון המקוון, המופץ ע"י מנהלת אפר הפחם מעת לעת, מספק מידע על חידושים ומגמות פיתוח בתחום שימושי אפר הפחם בארץ ובעולם ומדווח על פעולות המנהלת ועל מחקרים המתבצעים ביוזמתה לקידום ניצול מועיל של אפר פחם כמשאב התורם לפיתוח משקי בר-קיימא.
 

כניסה לאוגדן

 

כניסה למשוב

 

כניסה לארכיון

מנהלת אפר הפחם

מנהלת אפר פחם היא גוף ממשלתי שהוקם בשנת 1993 ע"י משרד האנרגיה והתשתית (לימים המשרד לתשתיות לאומיות) בשיתוף משרדי איכות (הגנת) הסביבה והפנים וחברות החשמל והפחם, במטרה לרכז מאמץ ממלכתי במחזור מועיל וידידותי לסביבה של האפר הנוצר בתחנות הכח הפחמיות.

אתר אינטרנט: www.coal-ash.co.il

יצירת קשר

·
מנהלת אפר הפחם
· רח' לינקולן 20, תל-אביב 67134
· טלפון: 03-6257000
· פקס': 03-6257001
·
דוא"ל: coalash@ncsc.co.il
· אתר אינטרנט: www.coal-ash.co.il

זכויות יוצרים © מנהלת אפר הפחם