מנהלת אפר הפחם

אפריתון

גליון מס' 25 | מאי 2014


מה בגליון:

1 משולחן העורך
2 נביא בעירו
3 מלוא הטנא

ואם יש את נפשכם לדעת עוד, סורו אל
אוגדן אפר-דע
ארכיון אפריתון
מנהלת אפר הפחם
יצירת קשר

או להשתתף בדיון הציבורי של המנהלת במשוב אפר. על סדר היום:

  • הצעת תנאים סביבתיים משודרגים לשימושי אפר פחם בקרקע – סלילה, תשתיות וחקלאות.

  • הצעת תקנות סביבתיות לשימושי אפר פחם.

2 נביא בעירו

בפרוץ המחלוקת על השימוש באפר פחם לייצוב בוצת שפכים ליעוד חקלאי, קיימו המשרד להגנת הסביבה ומנהלת אפר הפחם בפברואר 2013 יום עיון על שימושי אפר פחם מרחף בחקלאות.

בין שאר ההרצאות הוצגה סקירה בינלאומית על שימושי אפר פחם בחקלאות (דן שריקי, מנהלת אפר פחם).

במסגרת זו דווח סקר מחקרים על השימוש באפר פחם בחקלאות ברחבי העולם שנערך ע"י

 National Agricultural Library, US Department of Agriculture,

הכולל 532 מחקרים שהתפרסמו בשנים 1998- 2009 על שימושי CCP – Coal Combustion Products בחקלאות, בכללם אפר פחם מרחף עם וללא בוצת שפכים וזבל פרות, כולל מאמר מישראל.


תכני הסקר: השאת יבולים; ייצוב ושיפור מבנה הקרקע; השפעה על הכימיה של הקרקע; ריכוזי מתכות קורט ויסודות הזנה בגידולים, בקרקע ובתשטיפים; היבטים מיקרוביאליים בקרקע; השפעה על מחלות בקרקע ובצמחים.

מדינות: ארה"ב, דרום קוריאה, סין, שבדיה, בוסניה והרצגובינה, דרום אפריקה, הודו, יפן, יוון, אוסטרליה, פולין, אנגליה, תאילנד, גרמניה, ישראל...

גידולים אכילים: גזר, בננה, כרוב, לפת, צנונית, אפונה, תרד, כוסברה, חסה, עגבניה, חציל, חיטה, אורז בוטנים, צמחי נוי, קנה סוכר, אורז, חמניה, תות, שיבולת שועל, תירס, אוכמנית, במיה, בצל, כרובית, אפונה סינית (green gram), פפאיה, ragi, black gram, תפו"א, סויה, צ'ילי...

אחרים: Acacia nilotica, Spathiphyllum, עולש, טבק, כותנה...

1 משולחן העורך

לכל "ידידי האפר" באשר הם,

באפריתון מחצית היובל אנחנו שבים ומזמינים את הפתוחים לחידושים והנכונים לחשיבה החורגת משגרה, לסדנה בינלאומית על מגוון שימושי אפר פחם בחקלאות.

אכן, מי שגם לאחר למעלה מעשור בו מנוצל מלוא האפר בשימושים מועילים, ממשיך להתייחס אליו כפסולת; לניצול האפר כחומר גלם במוצרים כרע במיעוטו; ליישומו בשימושים בעלי ערך מוסף ייחודי כאל סילוק, יתקשה לקבל אותו, בעיקר את האפר המרחף, כתשומה חקלאית לקרקע.

בתגובה לפרסום רשימת האישורים לשימושי אפר פחם בחקלאות (הרשות נתונה, אפריתון 24, אפריל 2014), הכוללת בין השאר את אישור משרד הגנת הסביבה לשימוש באפר מרחף לייצוב בוצת שפכים לייעוד חקלאי, במסגרת תקופת ניסוי של שלוש שנים, ביקש דר' ישעיהו בראור, סמנכ"ל בכיר למשאבי הטבע במשרד להגנת הסביבה, להביא לידיעת קוראי אפריתון בשם המשרד את עמדתו העדכנית כלהלן:

"על בסיס עבודות מדעיות לשלילת הסיכון בהצטברות מתכות כבדות בגידול החקלאי ובקרקע, אושר השימוש באפר פחם לייצוב בוצת שפכים בפרויקט פיילוט ניסויי לשלוש שנים בבוצת השפד"ן, אולם גישתנו העקרונית היא כי אין הצדקה מספקת לדרך סילוק זו של פסולת מינרלית על פני קרקעות ישראל. מה גם שקיימות דרכי סילוק מועילות יותר, כתחליף לשימוש במשאבי טבע, בתעשיית הבניה ותשתיות לתחבורה".

לנוכח עמדה זו, של מי שהיה שותף שנים רבות לפיתוח שימושי אפר הפחם, מתבקש לחזור אל מושכלות היסוד:

  • אפר הפחם בישראל מהווה מוצר לוואי תעשייתי כהגדרתו בדירקטיבה האירופית (Article 5: By-products, Directive 2008/98/EC on waste : האפר נמכר בתנאי שוק ומנוצל כחומר גלם בשימושים ובתהליכים תעשייתיים מבוקרים שאינם גורמים לנזק סביבתי או בריאותי.
  • סל השימושים אמור להבטיח רמת אמינות גבוהה בתפקוד מערך הוצאת האפר מתחנות הכח, בשגרה ובחירום: יעדי הפיתוח המועדפים מאופיינים בגיוון שימושים, ביזור משתמשים, עקביות ורציפות.
  • יעילות ותועלת הם מדדי הערכה הכרחיים לפיתוח שימושים. המדדים כוללים תרומה לפיתוח משקי בר קיימא – החלפת משאבי טבע והפחתת מפגעים סביבתיים: בשימושים המפותחים בישראל עולה התועלת הכלכלית - איכותית - סביבתית, על המחיר הסביבתי הכרוך בשילוב האפר במוצרים.

ואמנם ניצול אפר פחם מרחף לייצוב בוצת שפכים המיועדת לשמש כתוסף לקרקע חקלאית תואם את מושכלות היסוד:

  • האפר נמכר במחיר שוק לתהליך תעשייתי של פסטור וייצוב הבוצה ויישומה החקלאי, בכפוף לבקרה סביבתית-בריאותית.
  • הפוטנציאל המשקי שלו הוא כ-15% מהכמות החזויה של האפר בטווח הארוך, בפריסת מתקנים ארצית, בהוצאה עקבית ורציפה מתחנות הכח. פיתוח ומימוש הפוטנציאל חיוני במיוחד בסל שימושים המסתמך למעלה מ-90% על ענף הבנייה הנתון לתנודות מחזוריות, וברירת המחדל שלו בתשתיות תחבורה מוגבלת בשל העדר כושר אחסון נדרש.
  • השימוש באפר תורם לפיתוח בר קיימא: מחליף חלקית סיד (מוצר תעשייתי יקר, צורך אנרגיה בשריפת דלק, מופק ממחצב), מפשט ומוזיל את הטיפול בבוצה ומייעל את פיזורה בשדה, תורם לטיוב קרקעות כבדות וקלות, להפחתת נגר וסחף ולהדברת עשביה ומחלות שוכנות קרקע כמחליף חומרי הדברה. בנוסף לכל אלה בוצת השפכים הופכת עצמה, בעזרת אפר הפחם, מפסולת שברירת המחדל שלה היא הזרמה מזהמת לים, למשאב בעל ערך לחקלאות המחליף דשנים כימיים.

במענה להסתייגות משרד הגנת הסביבה יצוין כי הוספת האפר לקרקע באחוזים בודדים אינה משנה למעשה את המרכיב המינרלי שבה, העולה ברב המכריע של קרקעות ישראל על 95%. יתר על כן, ככל תוסף לקרקע, מינרלי כאורגני, יש לבחון את השימוש באפר לגופו על פי תרומתו החיובית או השלילית לאיכות הקרקע וליישם אותו בממשק התורם לשיפור פוריות הקרקע (תוספת אפר פחם כחומר מינרלי לקרקע – דיון, פרופ' אורי מינגלגרין, וולקני). מבחן זה אמנם מתקיים ביישומי אפר הפחם בחקלאות.

מי שמאמין במדיניות מו"פ המתמקדת בצרכים חיוניים ופותחת הזדמנויות בהסתמך על עובדות מדעיות והערכות מקצועיות (השפעת בוצות מיוצבות בסיד על מדדי הקרקע – עדכון מסמך שהוכן בזמנו לבקשת דר' ישעיהו בראור, דר' פנחס פיין, וולקני), מוזמן להיחשף לידע העולמי והמקומי בתחום מאתגר וחדשני לישראל.

להתראות בסדנה.


עמרי לולב

3 מלוא הטנא

מנהלת אפר פחם והמכון למדעי הקרקע, המים והסביבה במרכז וולקני לחקר החקלאות מזמינים את הציבור :

לסדנה בין לאומית על השימוש באפר פחם בחקלאות

International Workshop on Agricultural Coal Ash Uses

Strategy, Agronomy, Environment & Health

המכון למדעי הקרקע, המים והסביבה

הקריה החקלאית, בית דגן

27 מאי 2014

בהשתתפות מומחים מארה"ב, אוסטרליה, דרום אפריקה, יוון, הודו וכמובן מישראל.

מטרות הסדנה:

  • לימוד האפשרויות הגלומות בתכונותיו הייחודיות של אפר הפחם להשבחת קרקעות והשאת יבולים למזון לבני אדם ובהמות.
  • בחינת ההיבטים הסביבתיים-בריאותיים של השימוש באפר פחם בחקלאות ובשימור קרקעות וטיובן, והערכה שיטתית של הסיכונים.

ניצול אפר, תוצר שריפת חומר צמחי, כתוסף לקרקע לשיפור פוריותה, נפוץ בתרבויות שונות משכבר הימים. בשימוש מושכל יכול אפר הפחם למלא תפקיד משמעותי גם בחקלאות המודרנית. כחומר גלם זול יכול אפר הפחם לתרום להתמודדות האנושות עם משבר מקורות המזון בהרחבת פוטנציאל השטחים לגידולים חקלאיים באמצעות השבחת קרקעות זיבורית בעלויות נמוכות יחסית. בדיעבד ניצול האפר בהשבחת קרקעות מעלה תרומה סביבתית בהפחתת הצורך בבירוא שטחי יער המהווים אחד המקורות העיקריים בעולם לתוספת הקרקע הנדרשת לחקלאות.

המנהלת משקיעה זה למעלה מעשור משאבים רבים בפיתוח יישומי האפר בחקלאות ובחקירת היבטיהם הסביבתיים-בריאותיים. מחקרי המנהלת הצביעו על תרומות ייחודיות הגלומות בשימוש באפר פחם בחקלאות:

  • אפר תחתית מנופה גס כמצע מחליף קרקע;
  • אפר תחתית כרפד לבעלי חיים, המשמש מרכיב בקומפוסט כתוסף לקרקע;
  • אפר מרחף כמשפר מבני בשלושה סוגי קרקע שונים:
    o מניעת סדיקה בקרקע חרסיתית כבדה,
    o מניעת היווצרות קרום בלתי חדיר בקרקע לס,
    o שיפור תאחיזת המים בקרקע חולית;
  • אפר מרחף כמפחית סחף קרקע וכמייצב דיונות חול;
  • אפר מרחף בתערובת עם בוצת שפכים וסיד (במס"א) כמדכא עשבים ומחלות שוכנות קרקע.

אף כי התועלת החקלאית הגלומה בהוספת אפר פחם לקרקע הוכחה בניסויים וביישום בפועל, בישראל כברחבי העולם, החשש מהשפעות סביבתיות בעלות פוטנציאל נזק הכרוכות בו: קליטה מוגברת של יסודות קורט לא רצויים בצמחים, זיהום מי תהום ופגיעה בפוריות הקרקע בטווח הארוך, מחייב יתר זהירות ביישום ובחינה קפדנית של התנאים הנדרשים למניעת הנזק. מהמחקרים שערכה המנהלת עולה כי שימוש מבוקר של אפר פחם בתנאים מוגדרים, מאפשר הפקת התועלת החקלאית המבוקשת בד בבד עם מניעת התרחשות מפגעים סביבתיים ובריאותיים.

עיקרי הדברים בסדנה (בסדר הצגתם):

Dr. Jane Aiken, Ash Development Association of Australia (ADAA), Australia

אי יישום אפר מרחף בחקלאות מוערך בהפסד של כ- 3 מיליארד דולר לשנה עקב הימנעות מניצול היתרונות הגלומים באפר (הקטנת pH הקרקע, מקור לנוטריינטים, שיפור מבנה הקרקע), כאשר אלה מושגים ביישום אפר (מטיפוס F) בשיעור מרבי של 1 טון/ד'. פעולות להרחבת היישום כוללות את אפיון השוק וזיהוי צרכיו תוך מתן חוקיות ליישום וכן הוצאת פרסומים מקצועיים ודוחות סביבתיים. מיסוד היישום צפוי להימשך שנים בהתבסס על מחקרי שדה שממצאיהם (כגון יבול) ישפיעו על מידת קבלת היישום בקרב החקלאים.

Dr. Vimal Kumar, Centre for Fly Ash Research & Management (C-FARM), New Delhi, India

ממצאי מחקרים רבי שנים מצביעים על כדאיות יישום אפר מרחף בחקלאות- שיפור היבול ב- 10-40% (מקור לנוטריינטים), בתכונות הקרקע, במדדי צימוח (גובה, היקף) בייעור, יעילות בהדברת מזיקים לגידולים, בהקטנת שיעור תמותת זנים שונים ובשיקום קרקעות נתרניות. בהיבט הסביבתי-בריאותי אין חשש מריכוזי מתכות כבדות ורדיונוקלידים באפר, בתערובת קרקע-אפר ובגידולים, והם בתחום הנורמה בקרקעות בהודו.

Robert S. Reimers, Tulane University, Louisiana, USA

סקירת טכנולוגיית N-Viro שעיקרה ערבוב בוצת שפכים עם אפר מרחף וסיד (במס"א) לשם העלאת אחוז המוצקים בבוצה, עיקור הבוצה ע"י חימום והעלאת ה- pH בנוכחות אמוניה וכלור. האפיון הסביבתי-בריאותי (ריכוזי מתכות) של במס"א נבחן בחומר עצמו ובתשטיף, בכפוף לשיטות הבדיקה והקריטריונים של גופי הרישוי, לרבות USEPA.

Dr. Christos Tsadilas, Hellenic Agricultural Organization, Greece

סקירת התכונות המינרלוגיות, כימיות ופיזיקליות של אפר מרחף, השפעתן על תכונות הקרקע והיתרונות הגלומים בהוספתו לקרקע חקלאית להשאת יבולים של מגוון גידולים, אולם במגבלות עומסי יישום.

Dr. Wayne F. Truter, University of Pretoria, South Africa

מחסור בקרקעות חקלאיות זמינות מביא בלית ברירה לשימוש בקרקעות חומציות ודלות בחומרי הזנה. מחקר שנמשך לאורך 15 שנה בחן הוספת אפר מרחף מטיפוס F (5 טון/ד') כתחליף זול לסיד (liming) סייעה בהעלאת ה- pH ושמירתו בתחום הנדרש לצמחים ושיפרה את תכונות הקרקע ואת היבול, השפעות שבאו לידי ביטוי גם כעבור 6 שנים מהיישום.

דר' אריאל מצגר, חברת החשמל לישראל

אפיון אפר פחם ישראלי- בדיקת תכולת יסודות כימיים עיקריים ויסודות קורט, יסודות רדיואקטיביים, וכן יסודות קורט בתשטיף המתקבל ממיצוי האפר המרחף בשתי שיטות: ה- TCLP של ה- EPA (ארה"ב) ו- EN 12457/2 של האיחוד האירופי.

פרופ' יונה חן, הפקולטה לחקלאות, האוניברסיטה העברית בירושלים

ניצול התכונות הפיסיקו-כימיות של המקטע הגס של אפר תחתית לשימוש בתערובת עם קומפוסט (זבל פרות) כמצע גידול בחממה למגוון ירקות וצמחי מאכל. הוכח כי המצע אינו נופל מהמצע המקובל (טוף), בהיבט האגרונומי (מדדי יבול) והבריאותי (עמידה בערכי סף שנקבעו לריכוזי מתכות בגידולים למאכל).

דר' אלי צעדי, מרכז גילת, מנהל המחקר החקלאי

הכשרה מכנית של שטחים לצרכים חקלאיים בנגב מפרה את היציבות הטבעית של קרומים ביוגניים על פני קרקעות חוליות ופוגעת בגידולים החשופים עקב כך לנזקי סחף ורוחות. בדיקות היתכנות במעבדה מצביעות על תרומת האפר המרחף לייצוב ועידוד התפתחות הקרומים בתוספת רצויה של 2% אפר לשכבת הגידול של האורגניזמים,

דר' פנחס פיין, מכון וולקני, מנהל המחקר החקלאי

הצגת הפוטנציאל האגרונומי באפר מרחף: שיפור המבנה בקרקעות חול, לס וחרסית-נתרנית בעזרת התכונות הפוצולניות של האפר ודישון הקרקע בנוטריינטים מן האפר כמרכיב בבוצה מיוצבת באפר וסיד (במס"א). כן תוצג יעילות הדברת פתוגנים בקרקע באמצעות אמוניה בבוצה. ריכוזי מזהמים במגוון צמחים נמצאו מתחת למותר, גם בעומסי יישום חריגים (עד 80 טון/דונם אפר מרחף ו- 60 טון/דונם במס"א).

פרופ' רמי קרן, מכון וולקני, מנהל המחקר החקלאי

הערכת סיכונים לאפר מרחף בקרקע עפ"י הדירקטיבה האירופאית מבוססת על הנחות שונות מהתהליכים המתרחשים במציאות. לפיכך בוצעה הערכת סיכון לאדם (גידולים) ולסביבה (מי תהום) בהוספת האפר ישירות לקרקע חקלאית ודרך במס"א, בהינתן הנחות אחרות אגרונומיות, כימיות והידרולוגיות. גם בהנחות מחמירות אין חשש סביבתי או בריאותי מיישום זה.

גוסטבו חקין, ממ"ג-שורק, הועדה לאנרגיה אטומית

הסיכון הבריאותי משימוש באפר בחקלאות נבדק באמצעות קליטת רדיונוקלידים בגידולים על מצע אפר תחתית או במס"א (אפר מרחף) ובחשיפה לקרינה ממצעים אלו. בשני היבטים אלו אין חשש בריאותי משימוש באפר והבדיקות מצביעות על ערכים נמוכים עד זניחים העומדים בתקן המקומי (רדיונוקלידים בגידולים) והבינלאומי (מנת קרינה טריוויאלית, הסוכנות הבינלאומית להגנה מקרינה).

לעיון בתוכנית הכינוס
להרשמה לכינוס

אוגדן

ספריית עלוני המידע מציגה את עולם אפר הפחם על כל רבדיו - מייצורו בתחנות הכח ועד ניצולו המועיל במגוון היישומים - בדברי הסבר קצרים שווים לכל נפש, בתמונה וצבע ובאיורים מאירי עיניים, על היבטיו הסביבתיים, הטכנולוגיים והכלכליים.
ניתן לקבל את העלונים באוגדן שהופק במיוחד למטרה זו. המעוניינים מוזמנים לפנות למזכירות המנהלת באמצעות "צור קשר" באתר ולציין פרטי קשר מלאים למשלוח.

 

בימת

בימת הדיונים הציבורית של מנהלת אפר הפחם מאפשרת למבקרים באתר לקחת חלק בדיונים המתקיימים בסוגיות המרכזיות של פעילותה ולהשתתף בעיצוב וגיבוש עמדתה בשאלות אלה. השתתפות בדיון טעונה הרשאה הניתנת בהתאם להנחיות בכניסה ל"משוב אפר".

 

ארכיון

העיתון המקוון, המופץ ע"י מנהלת אפר הפחם מעת לעת, מספק מידע על חידושים ומגמות פיתוח בתחום שימושי אפר הפחם בארץ ובעולם ומדווח על פעולות המנהלת ועל מחקרים המתבצעים ביוזמתה לקידום ניצול מועיל של אפר פחם כמשאב התורם לפיתוח משקי בר-קיימא.
 

כניסה לאוגדן

 

כניסה למשוב

 

כניסה לארכיון

מנהלת אפר הפחם

מנהלת אפר פחם היא גוף ממשלתי שהוקם בשנת 1993 ע"י משרד האנרגיה והתשתית (לימים המשרד לתשתיות לאומיות) בשיתוף משרדי איכות (הגנת) הסביבה והפנים וחברות החשמל והפחם, במטרה לרכז מאמץ ממלכתי במחזור מועיל וידידותי לסביבה של האפר הנוצר בתחנות הכח הפחמיות.

אתר אינטרנט: www.coal-ash.co.il

יצירת קשר

·
מנהלת אפר הפחם
· רח' לינקולן 20, תל-אביב 67134
· טלפון: 03-6257000
· פקס': 03-6257001
·
דוא"ל: coalash@ncsc.co.il
· אתר אינטרנט: www.coal-ash.co.il

זכויות יוצרים © מנהלת אפר הפחם