כלתה התשע"ג וסערותיה ופנינו להתשע"ד ולתיקוניה.

לא נכחד. פתחנו את תשע"ג – שנת העשרים למנהלת אפר הפחם, באמונה ובתקווה שעלה בידינו לקדם שימוש חדש ומשמעותי לאפר הפחם לתועלת המשק, לשיפור איכות הסביבה, לרווחת החברה ולהבטחת תפעול תקין של תחנות הכח הפחמיות – במס"א (בוצת שפכים עירונית מיוצבת בסיד ואפר פחם בשיטת N-Viro) כתוסף לקרקע בחקלאות (אפריתון 22, אוקטובר 2012). לא עלה בדעתנו ששימוש זה, הנפוץ בעולם ואשר קיבל את אישור המשרד להגנת הסביבה, יעמיד את המנהלת במבחן הציבורי מהקשים בתולדותיה זה עשרים שנה.

מלכתחילה הוקמה המנהלת במטרה לקדם פתרון כוללני לאפר הפחם בראיה רחבה – כלכלית ואיכותית. זאת כדי למצות תועלת חברתית מרבית ממשאב לאומי שמחיר חלופת המחדל שלו כפסולת גבוה עד מאד במונחים כלכליים וסביבתיים ואף אסטרטגיים – בשל חוסר היכולת להפעיל את תחנות הכח בהעדר אתר פינוי זמין לאפר פחם, בשגרה ולעת חירום.

למטרה זו בנתה המנהלת מערך מקצועי המבוסס על מיטב המומחים בתחומי היישום השונים ובהיבטים הסביבתיים-בריאותיים והשקיעה מרבית משאביה – משאבי הציבור, במחקר בתחומים אלה, בחלקו בשיתוף פעולה עם מרכזי מחקר מובילים בעולם. המחקר הניב ידע שאפשר ניסוח תקנים ותנאים לשימושי האפר, בניהול ובקרה קפדניים, למיצוי התועלת מחד גיסא ולמניעת מפגעים מאידך גיסא.

כך נהגה המנהלת גם בהקשר לניצול אפר מרחף לייצוב בוצת שפכים (במס"א) המיועדת לשימוש חקלאי כתוסף אורגני ומינרלי לקרקע. במחקר שנערך במרכז וולקני לחקר החקלאות זה 8 שנים (2005 – 2012) נבדקה קליטת יסודות מזהמים בצמחים במכלול רחב של גידולים (תירס, חיטה, בקיה-תלתן, חמצה, תפו"א, חסה, גזר), בקרקעות שונות (חרסית, לס, חול), שהוספה להם במס"א בעומסי יישום שונים (עד 30 טונה לדונם – רמה גבוהה פי 6 מהרמה הצפויה ביישום שגרתי) ובפיזורים שנתיים חוזרים, עונה אחרי עונה (עד שלוש פעמים). ריכוזי המתכות המנוטרות ע"י "שירות המזון הארצי" (ארסן, קדמיום, עופרת וכספית) שהתקבלו בצמחים בניסויים אלה היו נמוכים, ללא הבדל בין טיפולי הבמס"א וטיפולי הביקורת. בד"כ נמדדו ריכוזים על סף רגישות שיטת הבדיקה ותמיד באופן משמעותי מתחת לערך המרבי המותר לפי הנחיות "שירות המזון הארצי".

והנה–  על אף המחקר רחב ההיקף ורב השנים, והממצאים המוכיחים חד משמעית כי אין כל חשש למפגע סביבתי-בריאותי ביישום הבמס"א בחקלאות, גברו החששות בקרב הממונים על בריאות הציבור ואיכות הסביבה, ובהוראה מנהלית בסתירה להיתר שניתן לבמס"א כחוק, נאסר שיווק התוצרת החקלאית שגודלה על קרקע שהוסף לה במס"א עד לבדיקתה בשדות טרם אסיף, (דרישה לא סבירה מבחינת החקלאי לאחר שכבר השקיע את כספו בגידול). כאילו לא למדנו את לקחי המחקר הסביבתי המתנהל זה עשרים שנה; כאילו אין אנו יודעים מה מצוי באפר ומה צפוי ממנו בחשיפתו לתנאי סביבה שונים, כעולה מממצאי המחקר; כאילו לא נוכחנו בראיות לרוב, מעל ומעבר לנדרש בהתניות המקובלות בתקינה, כי השפעותיו הסביבתיות-בריאותיות של האפר בשימושים המבוקרים על פי תנאי ההיתרים,  בכללם הבמס"א בחקלאות, זניחות, ככל שרגישות מכשירי המדידה התקניים מאפשרת בכלל לזהותן, ובכל מקרה עומדות היטב בדרישות החוק (ואמנם כך נמצא גם בבדיקות אימות שנערכו לדרישת משרד הבריאות בתוצרת החקלאית במעבדה מוסמכת באירופה).

מעבר לכל אלה, חובה להבהיר כי המכשול המנהלי שהציב משרד הבריאות בפני השימוש בבמס"א בחקלאות פוגע בתרומת אפר הפחם להפחתת הזרמת שפכי אזור דן לים – מפגע בריאותי חמור בפני עצמו.

תשובתנו לאתגר היא פניה לציבור להתרשם באופן בלתי אמצעי מעבודת המנהלת ומהידע המקצועי שפיתחה בכינוס שיתקיים לציון 20 שנות פעילותה ב- 16 בדצמבר בכפר המכביה.

כינוס זה חותם שנה עשירה בדיונים ציבוריים שערכה המנהלת:

• סדנה בינלאומית על ההיבטים הסביבתיים והבריאותיים של שימושי אפר הפחם – דצמבר 2012.
• יום עיון על שימושי אפר פחם מרחף בחקלאות – פברואר 2013.
• מושב המשך של הסדנה הבינלאומית, אפר פחם ביישומי קרקע: תשתיות וחקלאות – מאי 2013.

באשר לכל השאר ... נציין כמנהגנו תמיד, כי האפר, כחיים עצמם, ממשיך לזרום ואנו, אף על פי כן – מפלסים לו נתיבים, כי נוע ינוע – להמיר שארית בלתי נמנעת לערך מבוקש:

• אפר פחם כמקור ליסודות מזון לגידולים חקלאיים המושקים במים מזוככים.
• הערכה כלכלית עלות מול תועלת של חלופות השימוש החקלאי באפר הפחם.

להבדיל, נדווח בקצרה על סיומו המוצלח של אתגר אחר: חשיפה לקרינה מבטון המכיל אפר פחם.