3 "כל מיני תבואתה"

ממצאים ולקחים אגרונומיים וסביבתיים מיישום במס"א בחקלאות

הערכה השוואתית של תרומות אגרונומיות והשפעות סביבתיות של יישום בוצת שפכים בחקלאות המעובדת בטכנולוגיות הנהוגות בישראל – קומפוסטציה בעזרת גזם וייצוב אלקאלי באפר מרחף וסיד. דר' פנחס פיין, המכון לקרקע, מים וסביבה, מרכז וולקני לחקר החקלאות.

בסדרת דיונים שהתקיימו לאחרונה ביוזמת המנהלת בהשתתפות חוקרי מכון וולקני ומומחי המשרד להגנת הסביבה, נבחנו לעומקם הנימוקים לקידום פיתוח נרחב של יישום טכנולוגיית N-Viro האמריקאית לעיבוד בוצת שפכים כתוסף אגרונומי לקרקע חקלאית. הדיונים התקיימו בעקבות תחילת הפעלתו המסחרית של מתקן דן-וירו בשפד"ן במסגרת שהוגדרה ע"י המשרד כפרויקט חלוץ (פיילוט) תלת-שנתי להוכחת הכדאיות החקלאית והסביבתית של טכנולוגיה זו, האמורה לשמש אחד הפתרונות להפסקת הזרמת בוצת השפד"ן לים.

לצורך הדיון הוכנו מסמכים הסוקרים את ממצאי המחקרים שבוצעו בוולקני שעיקריהם כלהלן:

• היבטים חקלאיים של הבמס"א
  • שיפור מצב ההזנה בקרקע וחסכון בדשן
  • שיפור מבנה קרקעות נתרניות ומצע הזריעה
  • הפחתת גורמי מחלה צמחיים שוכני קרקע וחסכון בחומרי הדברה
  • סיכונים אפשריים (pH ומליחות) בעומסים גבוהים בגידולי בעל ובקרקעות קלות
• היבטים סביבתיים של הבמס"א
  • מניעת פליטת ריחות אופייניים לבוצה ומשיכת זבובים
  • עמידה בתקן תכולת מתכות כבדות ומניעת היווצרות תשטיפים
  • ריכוזי מתכות בצמחים ברמות שאין בהן סיכון, במרביתן דומים לטיפולים רגילים
  • העדר דליפת חנקה או זרחן מתחת לבית השורשים בהשקיית קולחים
  • הפחתת זיהומי קרקע ומים שמקורם בדשנים וחומרי הדברה
• השוואה בין הבמס"א לקומפוסט
  • הבמס"א אינה גורמת לפליטה לאטמוספירה של חנקן אמוניאקלי וגזי חממה המאפיינת תהליך קומפוסטציה
  • הבמס"א תורמת יסודות קורט לצמח לעומת תרומה מוגבלת של הקומפוסט
  • זמינות החנקן האורגני בבמס"א לצמח גבוהה מזו שבקומפוסט
  • החנקן בקומפוסט זמין יותר לשטיפה לקרקע
  • לבמס"א יתרון על הקומפוסט בשיפור מבנה קרקעות נתרניות
  • בשני החומרים יבולים דומים וגבוהים בהשוואה ליבולים ללא דישון

לעיון במסמך ממצאי מחקרי הבמס"א בחקלאות

4 "עשה לה תקוה טובה"

מחקר המשך של יישום במס"א בחקלאות

ליווי ומעקב של יישום הבמס"א בגידולים מסחריים במסגרת פיילוט תלת שנתי (2012 – 2014) בבקרה מקצועית של קבוצת מחקר בראשות דר' פנחס פיין ממכון וולקני.

מחקר מקיף לבחינת התועלת החקלאית הגלומה בבמס"א ולבדיקת ההיבטים הסביבתיים והבריאותיים בניצולה לגידולים למאכל אדם ובהמה, מתבצע זה 7 שנים מאז 2005 בתוואי הכולל את השלבים העיקריים הבאים:

שלב גישוש מקדמי (2005 – 2007) – בדיקת מדדים חקלאיים (יבול) סביבתיים (מתכות) ובריאותיים (פתוגנים) בצמחי בוחן.

שלב הערכות מכין (2008 – 2011) – בחינה חקלאית וסביבתית-בריאותית בניסויי שדה ראשוניים בהיקף מצומצם.

שלב ליווי הפיילוט (2012 - 2014) –

• רכישת ניסיון בתהליך הייצור ובמינון התוספים, עם כניסת מתקן דן-וירו בשפד"ן לתפקוד מלא, לקבלת מוצר אופטימלי במונחים אגרונומיים, סביבתיים ותפעוליים.
• גיבוש פרוטוקולים יישומיים להוספת הבמס"א לקרקע בהתאם לייעודיה החקלאיים השונים:
  • דישון והעשרה בחומר אורגני
  • טיוב מבני של הקרקע
  • הדברת מחלות שוכנות קרקע
  הפרוטוקולים יכללו התייחסות להרכב האופטימלי של הבמס"א בהתאם ליעודה, למינון הוספת הבמס"א לקרקע ולתדירות מחזורי ההוספה במקביל למחזורי הזרעים.
• בקרת היבטים סביבתיים ובריאותיים בבמס"א עצמה (פתוגנים, ריח, מתכות) וביישומיה בשדה (יסודות קורט בצמחים, אבק בפיזור ובעיבוד).

לעיון בתיאור המלא של תכנית המחקר

5 "שמרה מכל מיני פורענות"

ניתוח ההיבטים הסביבתיים-בריאותיים של יישום הבמס"א בשדה לגידול צמחי מאכל אדם

חלק ניכר מפעולות המנהלת לבחינת התנאים המיטביים ליישום השימוש באפר כמרכיב עיקרי בטכנולוגיית N-Viro לעיבוד בוצת שפכים ליעוד חקלאי מתמקד במחקר ההיבטים הסביבתיים. המחקר כולל התייחסות למגוון ההשפעות הסביבתיות הנלוות לניצול האפר בשימושיו: אפשרויות חשיפת האדם למתכות ולרדיונוקלידים המצויים באפר, במגע ישיר ובאמצעות הסביבה (מים, אוויר ומזון).

במסגרת דיון הצוותים המקצועיים-מדעיים של המנהלת, שהתקיים בהשתתפות מומחי משרדי הגנת הסביבה והבריאות ואשר נועד לגבש מדיניות ממשלתית אחידה כלפי השימוש באפר בבמס"א לחקלאות, נסקרו ממצאי המחקרים הסביבתיים לפרטיהם וסוכמו במסמך שעיקריו:

• בתחום המתכות
  • ריכוזי מתכות בבמס"א – עומדים בתקנות הבוצה.
  • שטיפה למי תהום – סיכון זניח.
  • קליטה בצמחים – קליטת המתכות בצמחים שגודלו על במס"א היא אפסית.
• בתחום החשיפה לקרינה
  • שטיפה למי תהום – השטיפה מהאפר נמוכה בשיעור ניכר מתחת לתקן מי שתייה.
  • קליטה בצמחים (אפר תחתית בשיעור 75% במצע) – אין מעבר של רדיונוקלידים מהמצע לתוצרת החקלאית.
  • הערכים נמוכים בסדר גודל מהמגבלה (בקרל לק"ג מזון) שנקבעה במסמך משרד הבריאות.
  • חשיפה חיצונית ופנימית – תוספת מרבית טריוויאלית בסדר גודל של עשרות מיקרוסיוורט לשנה מעל הרקע הטבעי.
• סיכון מאבק אפר נבדק בארץ כבכל העולם רק בהקשר לנוכחות קוורץ. הסיכון נמצא זניח.
   

לעיון בהערכה המסכמת הסביבתית-בריאותית

6 בקצרה – עטרה ליושנה

לראשונה זה 4 שנים מנוצל שוב אפר פחם בסלילה. חברת א.י.ל. סלע, המקימה את כביש הרוחב 9 עבור החברה הלאומית לדרכים מע"צ בין צומת הרואה בכביש 4 למחלף בקה אל גרביה בכביש 6, משתמשת באפר תחתית מתחנת הכח אורות רבין בחדרה כחומר מילוי מבני לסלילת הקטע המזרחי של הכביש. במחלף בקה אל גרביה נוצלו בשנים 2003-2008 כ-250,000 טונה אפר פחם מרחף ותחתית.

לעיון ברשימת הפרויקטים בסלילה ובתשתיות

מנהלת אפר הפחם

מנהלת אפר פחם היא גוף ממשלתי שהוקם בשנת 1993 ע"י משרד האנרגיה והתשתית (לימים המשרד לתשתיות לאומיות) בשיתוף משרדי איכות (הגנת) הסביבה והפנים וחברות החשמל והפחם, במטרה לרכז מאמץ ממלכתי במחזור מועיל וידידותי לסביבה של האפר הנוצר בתחנות הכח הפחמיות.

אתר אינטרנט: www.coal-ash.co.il

יצירת קשר

· מנהלת אפר הפחם
· רח' לינקולן 20, תל-אביב 67134
· טלפון: 03-6257000
· פקס': 03-6257001
· דוא"ל: coalash@ncsc.co.il
· אתר אינטרנט: www.coal-ash.co.il

זכויות יוצרים © מנהלת אפר הפחם