|
|
|
ואם
יש את נפשכם לדעת עוד, סורו אל או להשתתף בדיון הציבורי של המנהלת במשוב אפר. על סדר היום: הצעת תנאים סביבתיים משודרגים לשימושי אפר פחם בקרקע – סלילה, תשתיות וחקלאות. מתקן דן-וירו בשפד"ן אשר נחנך באפריל 2011 (אפריתון 17, אפריל 2011, סעיף 2 – ברכת הדרך) והחל לתפקד מסחרית בינואר 2012, מיישם טכנולוגיית N-Viro לטיפול בבוצת שפכים הנפוצה בארה"ב בעשרות מט"שים. ממצעד רב בארה"ב - לצעד ראשון בישראל (התמונות מאוהיו, באדיבות דן-וירו):
ממגורות אפר מרחף וסיד
סחיטת הבוצה והעברתה לערבוב עם התוספים
ערבוב הבוצה עם התוספים.
ערום התוצר N-Viro Soil
אחסון N-Viro Soil לפני העברתו לשדה
והתוצאה – בכל הדרה וכרסה ...
|
1
משולחן העורך
הבמס"א (בוצה מיוצבת בסיד ואפר) מיוצרת בטכנולוגיה האמריקאית N-Viro שפותחה ע"י קבוצת חוקרים ויזמים באוהיו ומיושמת במתקנים רבים ברחבי ארה"ב ומדינות אחרות זה כשלושים שנה. הוספת חומרים אלקליים (בעלי pH גבוה), כדוגמת אפר מרחף וסיד, גורמת לפסטור הבוצה ומאפשרת ניצולה הבלתי מוגבל בחקלאות (כגון גידולים למאכל אדם). הוספת אפר מסייעת גם לייצוב הבוצה (הפחתה בפליטת אמוניה ומטרדי ריח אחרים) ולהפיכתה מחומר נוזלי למחצה עם כ-20% מוצקים (כמצבה לאחר סחיטתה במט"ש – מתקן טיהור השפכים), לחומר מוצק ופריר (כ-70% מוצקים) הניתן לפיזור יעיל בשדה. הבמס"א עומדת בתנאי התקנות להגדרת בוצה סוג א' כתוסף קרקע לגידולים למאכל אדם, לכן נתן המשרד להגנת הסביבה את אישורו לטכנולוגית N-Viro לטיפול בבוצה וכן אישור לשימוש באפר פחם בבמס"א ליעוד חקלאי. לבמס"א תכונות המאפשרות ניצולה בחקלאות המודרנית לשלוש מטרות עיקריות: א. החלפת דשן והעשרה של החומר האורגני בקרקע המידע המדעי והיישומי העשיר שהצטבר לאורך שנים בארה"ב מהווה בסיס איתן לאימוץ השיטה במט"שים בארץ. אולם אופי הקרקעות המקומיות, שיטות הגידול, ההשקיה והדישון, כמו גם התנאים האקלימיים והסביבתיים המייחדים את ישראל, מחייבים בחינה פרטנית של יישום השיטה והתאמתה לגידולים ולתנאים המקומיים. הפחתת השימוש בדשנים ובחומרי הדברה והתרומה הכוללת לאיכות הסביבה הנובעת ממחזור ומצמצום הצורך בכרייה של משאבים מתכלים, הנם גורמים חשובים לעידוד השימוש בבמס"א. מאידך גיסא, השימוש בבמס"א צריך להיות מושכל, ולהתבצע תוך מניעת נזקים אפשריים לסביבה ולאדם. הסיכון לגרימת נזק לקרקע ולגידול ביישום במס"א גבוה יחסית לזה הכרוך ביישום מוצרי בוצה אחרים בגלל ה-pH הגבוה מאד של המוצר (נזק אפשרי לגידולים ולמבנה הקרקע), בגלל מליחותו הגבוהה יחסית ובגלל בעייתיות מובנית בזמינות של זרחן ושל יסודות קורט לגידול החקלאי.
באמצעות הבמס"א מביא האפר לצעד ראשון משמעותי בתהליך הפסקת הזרמת שפכי אזור דן לים. מנהלת אפר הפחם משקיעה בקידום השימוש באפר בבמס"א בחקלאות לשתי מטרות עיקריות:
במסגרת זו מבצעת המנהלת באמצעות המכון לקרקע, מים וסביבה במרכז וולקני, מחקר אגרונומי וסביבתי ליצירת בסיס ידע הנדרש ליישום יעיל ותקין של הבמס"א בחקלאות. במהדורת אפריתון הנוכחית בחרנו להציג את המידע שנצבר בעבודות הבאות:
באשר לכל השאר ... נציין כמנהגנו תמיד, כי האפר, כחיים עצמם, ממשיך לזרום, לאחרונה ביתר שאת, ולהעמיד בפנינו אתגרים והזדמנויות, אף לחדש עטרתו "כקדם" – בסלילת כביש הרוחב 9 המחבר את כביש 4 מצומת הרואה למחלף בקעה אל גרביה בכביש 6. ולבסוף – לרגל השקת תשע"ג, נאחל לנו "טל ומטר לברכה" ו... 'אפר תמיד'.
עמרי לולב |
||||||||||||
|
ממצאים ולקחים אגרונומיים וסביבתיים מיישום במס"א בחקלאות
בסדרת דיונים שהתקיימו לאחרונה ביוזמת המנהלת בהשתתפות חוקרי מכון וולקני ומומחי המשרד להגנת הסביבה, נבחנו לעומקם הנימוקים לקידום פיתוח נרחב של יישום טכנולוגיית N-Viro האמריקאית לעיבוד בוצת שפכים כתוסף אגרונומי לקרקע חקלאית. הדיונים התקיימו בעקבות תחילת הפעלתו המסחרית של מתקן דן-וירו בשפד"ן במסגרת שהוגדרה ע"י המשרד כפרויקט חלוץ (פיילוט) תלת-שנתי להוכחת הכדאיות החקלאית והסביבתית של טכנולוגיה זו, האמורה לשמש אחד הפתרונות להפסקת הזרמת בוצת השפד"ן לים. לצורך הדיון הוכנו מסמכים הסוקרים את ממצאי המחקרים שבוצעו בוולקני שעיקריהם כלהלן:
|
|||||||||||||
|
מחקר המשך של יישום במס"א בחקלאות
מחקר מקיף לבחינת התועלת החקלאית הגלומה בבמס"א ולבדיקת ההיבטים הסביבתיים והבריאותיים בניצולה לגידולים למאכל אדם ובהמה, מתבצע זה 7 שנים מאז 2005 בתוואי הכולל את השלבים העיקריים הבאים: שלב גישוש מקדמי (2005 – 2007) – בדיקת מדדים חקלאיים (יבול) סביבתיים (מתכות) ובריאותיים (פתוגנים) בצמחי בוחן. שלב הערכות מכין (2008 – 2011) – בחינה חקלאית וסביבתית-בריאותית בניסויי שדה ראשוניים בהיקף מצומצם. שלב ליווי הפיילוט (2012 - 2014) –
|
|||||||||||||
|
ניתוח ההיבטים הסביבתיים-בריאותיים של יישום הבמס"א בשדה לגידול צמחי מאכל אדם
במסגרת דיון הצוותים המקצועיים-מדעיים של המנהלת, שהתקיים בהשתתפות מומחי משרדי הגנת הסביבה והבריאות ואשר נועד לגבש מדיניות ממשלתית אחידה כלפי השימוש באפר בבמס"א לחקלאות, נסקרו ממצאי המחקרים הסביבתיים לפרטיהם וסוכמו במסמך שעיקריו:
|
|||||||||||||
לראשונה זה 4 שנים מנוצל שוב אפר פחם בסלילה. חברת א.י.ל. סלע, המקימה את כביש הרוחב 9 עבור החברה הלאומית לדרכים מע"צ בין צומת הרואה בכביש 4 למחלף בקה אל גרביה בכביש 6, משתמשת באפר תחתית מתחנת הכח אורות רבין בחדרה כחומר מילוי מבני לסלילת הקטע המזרחי של הכביש. במחלף בקה אל גרביה נוצלו בשנים 2003-2008 כ-250,000 טונה אפר פחם מרחף ותחתית. |
|||||||||||||
|
|||||||||||||
|
אתר אינטרנט: www.coal-ash.co.il |
יצירת קשר |
||||||||||||
|
זכויות יוצרים © מנהלת אפר הפחם |
|||||||||||||
הערכה השוואתית של תרומות אגרונומיות
והשפעות סביבתיות של יישום בוצת שפכים בחקלאות המעובדת בטכנולוגיות הנהוגות בישראל – קומפוסטציה בעזרת גזם וייצוב אלקאלי
באפר מרחף וסיד. דר' פנחס פיין, המכון לקרקע, מים וסביבה, מרכז וולקני לחקר החקלאות.
חלק ניכר מפעולות המנהלת
לבחינת התנאים המיטביים ליישום השימוש באפר כמרכיב עיקרי בטכנולוגיית N-Viro לעיבוד בוצת שפכים ליעוד חקלאי מתמקד במחקר
ההיבטים הסביבתיים. המחקר כולל התייחסות למגוון ההשפעות הסביבתיות הנלוות לניצול האפר בשימושיו: אפשרויות חשיפת האדם
למתכות ולרדיונוקלידים המצויים באפר, במגע ישיר ובאמצעות הסביבה (מים, אוויר ומזון).
