|
|
 |
|||||||||
|
|
גליון מס' 19 | דצמבר 2011 | ||||||||
|
לנוחיות הגולשים באתר המנהלת התווינו מפה הפורסת את מדורי האתר במבט על ומאפשרת חיפוש ובחירה מהירים של המידע המבוקש.
במעבר החץ על משבצות המפה יפתחו חלונות המתארים את המידע הכלול בכל אחד ממדוריו. |
1
משולחן העורך עוד זה מדבר ... במהדורות קודמות (אפריתון 17; אפריתון 18) התרענו בפני כניסה למצבי חירום אנרגטיים, הכרוכים בהפעלה מאולצת של כושר הייצור הפחמי, ללא הערכות נאותה לניצול ולאחסון ביניים של אפר בכמויות החורגות במידה ניכרת מהרמה השגרתית. האדם הסביר איננו מזמין לעצמו מצבים קשים רק כדי לתרגל את מוכנותו, אך אל לו להחמיץ את ההזדמנות להפיק מהם לקחים, אף למצבים קשים יותר, כאשר הם מתרחשים. שנת 2012 תשמש לנו סדנת תרגול לזיהוי ואבחון של המשמעות המעשית הנגזרת מגידול חריג בכמות האפר ולהגדרה וניסוח של פעולות ואמצעים נדרשים להתמודדות בהתראה קצרה עם גידול כזה. בינתיים, ממשיכה המנהלת לקדם מחקר ופיתוח, להעמיק ידע ולגוון שימושים, לניצול מיטבי של אפר הפחם לתועלת החברה והמשק. על אלה נדווח הפעם:
למעדיפים מבט מקיף "ממעוף הציפור" הכנו מפת אתר לשיפור הניווט בעמודי אתר המנהלת ולגישה ישירה ונוחה למידע המבוקש. בקצרה נזכיר, כמנהגנו תמיד, כי האפר, כחיים עצמם, ממשיך לזרום ולהעמיד בפנינו אתגרים והזדמנויות, ואמנם:
מי שמצא אפר – מצא טוב. עמרי לולב |
||||||||
|
מחקר לבחינת יעילות אפר פחם בבטון עם צמנטים מסוגים שונים. פרופ' ארנון בנטור, המכון הלאומי לחקר הבנייה בטכניון. המחקר מתבצע במסגרת משותפת עם נשר ואגודת יצרני בטון מובא להכנת תשתית טכנולוגית לתקינת צמנטים ובטונים איכותיים המכילים כמות מופחתת של קלינקר. ייצור קלינקר, המהווה חומר גלם עיקרי לצמנט, כרוך בפליטה ניכרת של פחמן דו-חמצני CO2 הידוע כ"גז החממה". מיצוי התועלת הטכנולוגית מתחליפים מינרליים כדוגמת אפר מרחף תורם בדיעבד להפחתה בפליטת הגז לאטמוספירה. מעבר להרכבי צמנט ובטון המכילים כמות קטנה ככל האפשר של קלינקר תואם את המגמה העולמית של פיתוח בר קיימא והוא נובע מהתחייבויות בינלאומיות שישראל לקחה על עצמה. כלקח מממצאי שלב קודם של המחקר (קיים של בטון עם אפר פחם, בנטור ובאום, המכון הלאומי לחקר הבנייה, 2003) נקבעו בתקן הבטון (ת.י. 118 [2008] – בטון: דרישות, תפקוד וייצור) מקדמי תחלופה מותרים בין צמנט ואפר. בעקבות בחינת המשך שנערכה עם צמנטים אחרים (אפריתון 10, דצמבר 2008), ממנה נבעה המסקנה שיעילות האפר מושפעת ככל הנראה מסוג הצמנט, עלו השאלות הבאות:
במחקר הנוכחי תיבדק שוב יעילות אפר פחם כתוסף בבטון, בעיקר במונחי חוזק, במטרה לבחון את מקדמי התחלופה התקניים בין צמנט ואפר ולהתאימם לסוגי הצמנט, לאפר לסוגיו ולמוספים הקיימים והצפויים. במסגרת זו יחקרו הסוגיות הבאות:
במקביל יתבצע ביוזמת נשר מחקר לבחינת צמנט מסוג חדש בדרגת חוזק 32.5 המכיל כ-65% קלינקר, כ-30% אבן גיר טחונה והשאר אפר פחם. המחקר יעמיד את הצמנט במבחן איכות בטון מבני, עם וללא אפר, ובדרישות התקן. שני המחקרים יבוצעו כאמור במסגרת מתואמת ומשולבת בהיגוי צוות מקצועי משותף למנהלת אפר הפחם, נשר ואגודת יצרני בטון מובא. |
|||||||||
|
מחקר לבחינת שימוש באפר פחם לייצוב פני הקרקע למניעת נזקי סחף בקרקעות חוליות על ידי עידוד התפתחותם של קרומים ביוגניים. דר' אלי צעדי, מרכז מחקר גילת וחובריו דר' יצחק קטרה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב; דר' שלמה שריג, מרכז קטיף; דר' נפתלי גודלשלגר ודניאל ברקאי התחנה לחקר הסחף. הקרקעות החוליות בצפון מערב הנגב מיוצבות באופן טבעי על ידי קרומים ביוגניים (הנוצרים ע"י אורגניזמים פוטוסינטטיים זעירים) אשר לא נחשפו להפרעות אנתרופוגניות (שמקורן בפעילות אנושית). באזור החדש אליו הופנו חלק מהמתיישבים מגוש קטיף נמצא באזור הצפוני של חולות חלוצה ודרומית לחבל כרם שלום, בשטח כולל של מעל כ-20 קמ"ר, מבוצעות עבודות פיתוח והכשרה של שטחי קרקע נרחבים לצורכי חקלאות בלב אזור של דיונות חול יציבות. הכשרת השטחים המבוצעת על ידי כלים כבדים המיישרים את פני השטח פוגעת ביציבות הטבעית של פני הקרקע ועקב כך חשופים שטחי החקלאות לנזקי סחף רוחות.
המחקר יכלול בדיקות פיסיקליות, כימיות וביולוגיות של השפעת תוספת אפר פחם לשכבת פני החול על התפתחות וייצוב הקרום הביוגני ובחינת יעילות תפקודו בשדה, בשני שלבים עיקריים:
|
|||||||||
|
קביעת ריכוזי יסודות קורט בכלל ומתכות מזהמות בפרט המשתחררים מתערובות צמנטיות המכילות אפר מרחף בהרכבי בחנ"מ (CLSM) וגראוט המיועדים לתשתיות בתת הקרקע. דר' נדיה טויטש, המכון הגיאולוגי. בחנ"מ וגראוט הינם שני סוגי תערובות צמנטיות נוזליות בהם אפר פחם משמש כמלאן פוצולני המשפר את תכונות הזרימה.
ביישומי תשתית עשויים הבחנ"מ והגראוט לבוא במגע עם מי נגר ואף עם מי תהום, ולפיכך יש לבחון את מידת השטיפה של יסודות מזהמים כתוצאה מהוספת אפר לתערובת. במחקרים אחדים בהם נבחנו תשטיפים מתערובות צמנטיות המכילות אפר פחם כמו גם מבדיקות ראשוניות שנערכו לפני מספר שנים במכון הגיאולוגי, נמצא כי ריכוזי היסודות המזהמים בתשטיפים נמוכים מרמת הסף המוגדרת ע"י הרשויות להגנת הסביבה לסיכון מי התהום. בנוסף, נמצא שהעיסה הצמנטית מפחיתה משמעותית את מסיסות המזהמים שבאפר. מכאן, השערת העבודה היא שתערובות צמנטיות המכילות אפר, אף בשיעורים גבוהים יחסית, הינן בטוחות לשימוש בתת הקרקע ואינן מסכנות את מי התהום. |
|||||||||
|
סקירת יישומי אפר פחם בעיתונות בינלאומית – מסורתיים וחדשניים בסקירה מתוך עיתוני ארגונים ציבוריים במדינות מובילות בייצור אפר פחם ובניצולו, ארה"ב ואוסטרליה, הודגשו פרסומים אחדים בעלי ענין מקצועי לקוראי אפריתון:
|
|||||||||
|
|
|||||||||
|
ניתן לקבל את העלונים באוגדן שהופק במיוחד למטרה זו. המעוניינים מוזמנים לפנות למזכירות המנהלת באמצעות "צור קשר" באתר ולציין פרטי קשר מלאים למשלוח.
|
|||||||||
|
העיתון המקוון, המופץ ע"י מנהלת אפר הפחם מעת לעת, מספק מידע על חידושים ומגמות פיתוח בתחום שימושי אפר הפחם בארץ ובעולם ומדווח על פעולות המנהלת ועל מחקרים המתבצעים ביוזמתה לקידום ניצול מועיל של אפר פחם כמשאב התורם לפיתוח משקי בר-קיימא. |
|||||||||
|
אתר אינטרנט: www.coal-ash.co.il |
יצירת קשר |
||||||||
|
זכויות יוצרים © מנהלת אפר הפחם |
|||||||||
יעילות אפר בבטון
כמחליף חלקי לצמנט וכתורם להפחתת פליטת CO2
אפר מרחף לעידוד התפתחות
קרומים ביוגניים בקרקע חולית לייצוב חולות נודדים
בחינת
מזהמים בתשטיפי תערובות צמנטיות ליעודי תשתית, המכילות אפר מרחף
הקרן הקיימת לישראל מרחיבה את ניצול אפר התחתית כמצע קליטה לעצי חורש מועתקים. בעקבות הצלחה בקליטת אלונים בחלקת ניסוי
בבקעת בית נטופה (
