|
|
|
1
משולחן העורך בפריחת אביב תשס"ט גם אנחנו מנסים לתרום את חלקנו, בתקווה לפרי בעיתו. בשנת 2009 נשאף להוסיף נדבך לביסוס התשתית המקצועית, הסביבתית והטכנולוגית, לשימושי אפר הפחם, בתוכנית שאת עיקריה פירטנו לעיונכם. שנת 2008, על אף אתגריה החריגים, מסתמנת בדיעבד בסקירת שימושיה כשנת עסקים כרגיל, שירבו כמותה אחריה. אולם, ערים לתהפוכות הזמן ולצרכים המתרחבים איתו, אנו ממשיכים לשקוד על פיתוח מגוון שימושים חליפיים להבטחת פתרון מלא ויציב לאפר הפחם לעתיד לבוא. אף שהוכח כבר כי אפר פחם מרחף המשמש מילוי מבני בסלילת כבישים מתאים לקטגוריה "אדיש" (Inert) סביבתית בקריטריון האירופי, איננו מותירים זנב ספק גם באחרון המבחנים – חקירת מקור בורון המופיע בתשטיפי חלקת ניטור נגר בסוללת אפר מרחף. לספריית המנהלת צירפנו לאחרונה דו"חות מחקר על התועלת הסביבתית הגלומה באפר כמקבע חומרים מסוכנים, אף רדיואקטיביים רחמנא לצלן, בפסולות תעשייתיות. נשתף אתכם בתקוות המתחילים מבראשית, בנטיעות הצלה של עצי חורש בידי הקרן הקיימת לישראל. ובקצרה נשוב ונבשר כי האפר, כחיים עצמם, ממשיך לזרום ולהעמיד בפנינו אתגרים והזדמנויות, חדשות לבקרים. בברכת "אפר תמיד", גם בחג חירותנו, ואולי דווקא – כי ניצול אפר בשימושים מועילים מאפשר להישען על פחם בייצור חשמל, שמשמעו חרות אנרגטית למשק המדינה. ובחירות זו נתברך. עמרי לולב |
|
||||||||||||||||||||||
|
3
קדימה צעד
א. שדרוג ההנחיות הסביבתיות ליישומי אפר פחם בתנאים המשקפים את הערכות הסיכונים המציאותיות והמיועדים לאפשר מיצוי התועלת בשימושים במבחן הזהירות המונעת.
ב. פיתוח ומיסוד שימושים במגוון יישומים באמצעות הרחבת בסיס הידע, בהתמודדות עם סוגיות טכנולוגיות ובפרסום והפצת ממצאי עבודות.
לעיון בסקירה מפורטת של הפעולות
העיקריות |
|||||||||||||||||||||||
|
4
עובר ושב
(1,100,000 טונות מרחף, 130,000 טונות תחתית), נגזר מסל פחמים בעל כ-10% אפר, שהתקבל משריפת כ-13 מיליון טונות פחם, בתחנות הכח אשר הפיקו 65% מייצור החשמל. מציאות זו תשרור יש להניח גם ב-2009, בשינויים קלים לכל היותר, על אף תהפוכות הכלכלה ויחסי מחירי הדלקים, מסיבות המאפיינות את מערכות אספקת הדלקים (יציבות וזמינות מקורות הפחם ותשתית השינוע) והייצור (יתרונות מערכתיים וכלכליים בהינתן תשתית קיימת לייצור חשמל לביקוש בסיס בתחנות כח פחמיות). אפר מרחף – רובו ככולו בתעשיית הבנייה: 59% בייצור צמנט, הן כחומר גלם המחליף חרסית בייצור קלינקר והן כמוסף לצמנט בטחינת הקלינקר; 40% כמוסף ישיר המחליף צמנט וחול בתערובות בטון; 1% כמלאן פוצולני במוצרי בנייה.
אפר תחתית – מרביתו כחומר מילוי מבני בתשתיות או כמחליף חול במעטפת מתקנים תת קרקעיים; שליש כחומר גלם בייצור קלינקר; 10% כמצע מחליף טוף בגידול צמחים ובגינון וכן כרפד בעלי חיים; 3% כמחליף חול במוצרי בנייה.
אולם גם ב"עסקים כרגיל", אף שיש בהם בתקופתנו רבת אי הודאות עדות ליסודות עשויים היטב, אסור לנו לנוח על הזרים אלא להתכונן לאתגרים שיביא איתו הזמן, הן בשינויים משקיים והן בהרחבת ייצור האפר עם הקמת תחנות כח פחמיות נוספות בעתיד, ולשקוד על פיתוח שימושים חדשים.
|
|||||||||||||||||||||||
|
5
למה מה בורון? תקציר תיאור הניטור
ניטור מי נגר שבוצע בסוללה בחורף 2008 (אפריתון 9, סעיף 3 – חיים עם הסביבה) אישש את ההערכות שהתגבשו במעקב הרב שנתי כי אפר פחם מרחף המיושם כחומר מילוי מבני מורטב ומהודק בסוללת כביש ובתשתיות מתנהג כמונולית אינרטי לסביבה במונחי הקריטריונים בתקנים האירופיים. עם זאת, ריכוז הבורון נמצא גבוה יחסית (אף כי נמוך במונחים מוחלטים) בתשטיפי נגר חלקת האפר בהשוואה לנגר חלקת ביקורת מקרקע מילוי טבעית. ניטור 2009 אמור להתמודד עם השאלה על מקור יתר הבורון בחלקת האפר. יש להבהיר כי השאלה הינה בעלת ערך מדעי בלבד ונטולת משמעות סביבתית מעשית, הואיל וריכוז הבורון שנמצא במי הנגר זניח. אולם בשל תכונותיו הייחודיות מענין הבורון כאינדיקטור לחקירת מנגנוני שטיפת יסודות מהאפר בכלל. תוספת המידע תבסס את הבנת התהליכים המתרחשים במישור המגע בין סוללת האפר והסביבה. |
|||||||||||||||||||||||
|
6
ממדף הספרים לאחרונה התעשרה ספריית המנהלת בדו"חות מחקר על השימוש באפר מרחף לטיפול בפסולות מסוכנות כפתרון המבטל לחלוטין את הסיכון הגלום בהן לזיהום הסביבה. סתירה וקיבוע פסולות תעשייתיות חומציות
לעיון בתקציר המחקר קיבוע פסולות רדיואקטיביות בעוצמה נמוכה
|
|||||||||||||||||||||||
|
חברת מצעים חקלאיים מספקת אפר תחתית כמעטפת צנרת תת קרקעית לביוב ומים בפרויקטים אחדים: קווי ביוב ניר עם – שדרות ובקעת אונו, צנרת השקיית קולחים בשדות לכיש, קווי מים בבית שאן. |
|||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||
|
יצירת קשר |
מנהלת אפר הפחם אתר אינטרנט: www.coal-ash.co.il |
||||||||||||||||||||||
|
זכויות יוצרים © מנהלת אפר הפחם |
|||||||||||||||||||||||
|
להסרה מרשימה זו - לחצו כאן | להוספה לרשימת התפוצה - לחצו כאן |
|||||||||||||||||||||||
קרן קיימת לישראל
המעתיקה עצי
חורש שנגזר דינם לעקירה לבית גידול חדש בגבעה סלעית חשופה בשולי בקעת בית
נקופה, עורכת ניסוי שימוש בתערובת אפר פחם תחתית גס, המתקבל בניפוי אפר
תחתית גולמי ע"י חברת מצעים חקלאיים, וקומפוסט דלילה של חברת שחם
כמצע
גידול לעצים. אפר התחתית משמש קרקע מלאכותית המותאמת באופן מיטבי, בעזרת
התוספים האורגניים, לצרכי הצמח ומאפשרת לעצים המכים שורש מחדש סביבה קולטת
ידידותית.
במהלך שנת העבודה 2008 התמקדה
המנהלת בביסוס התשתית המקצועית לתנאים הסביבתיים של יישומי אפר הפחם
ובהשבחת טכנולוגיות השימוש במגוון היישומים. העבודה בשנת 2009 תמשיך
תהליכים אלה הן למיסוד התנאים הסביבתיים והן למיצוי התועלת בשימושים קיימים
ולפיתוח חדשים כתשובה לאתגר
שנת 2008 מאופיינת הן בצד גורמי
הייצור והן בצד יעדי השימוש ב"עסקים כרגיל":
סוללת אפר הפחם בכביש הגישה
לגשר הכניסה הצפונית לג'סר א-זרקא הוקמה לפני 10 שנים ומשמשת מאז אתר מעקב
ומבחן להתנהגות הסביבתית של אפר מרחף, המעובד בתנאי מפרט סלילה ומהווה
גרעין מבני בסוללת כביש.
מחקר לתואר דוקטור לפילוסופיה של דר' אלי לדרמן
באוניברסיטת בן גוריון בהנחיית פרופ' איתמר פלאי מהמחלקה לגיאולוגיה
סביבתית ופרופ' חיים כהן מהמחלקה לכימיה. מתכות רעילות המצויות בפסולות
חומציות הנוצרות במפעל פז שמנים ובמפעל הדשנים חיפה כימיקלים דרום עברו
סתירה וקיבוע בעזרת אפר פחם ממקור דרום אפריקאי והפכו מחומרים מסוכנים
לפסולות ברות השבה ידידותית לסביבה. לאפר הנוצר בישראל מפחם ביטומני דל
גופרית תכונות של ריאגנט כימי יעיל לנטרול פסולות בעלות חומציות גבוהה.
תוצרי הקיבוע נבחנו כמחליפי חול בתערובות בטון והוכחו כחומרים שאין בהם כל
סיכון לסביבה, המאפשרים בניצולם המועיל, בנוסף לתרומתם הסביבתית, חסכון
ניכר בעלויות הכרוכות בסילוק הפסולות כחומ"ס באתרים יעודיים.
מחקר היתכנות בהנחיית פרופ' חיים כהן במחלקה
לכימיה במרכז האוניברסיטאי אריאל בהשתתפות רועי ניר ליברמן וגיורא שגב
(